הריגת שנים עשר עורבים.

 

בתאריך 4 ליוני 2006 התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות כתבה על הריגת 12 עורבים על ידי פקח רשות שמורות הטבע בעקבות תקיפת העורבים אזרחית בקרית חיים.

 

להלן תכתובת בעקבות כתבה זאת.

 

 

קשה היה לקרוא את הכתבה שפורסמה בעניין. צריך מידה רבה של בערות כדי להחליט "לחסל"  שנים עשר עורבים – חיה מופלאה ומיוחדת במינה.

מזה כשבועיים וחצי אני מגדלת בביתי גוזל של עורבים. הגוזל נפל בבוקר יום חמישי לפני כשבועיים ושבר מספר נוצות. הוא לא יכול לעוף. האופן בו העורבים מגינים על העוללים שלהם הייתה ידועה לי ובשל כך הצטיידתי במטריה פשוטה וירדתי לגינה להביאו אלי.

הווטרינר שמטפל בו – ד"ר נאור קטלן, עודד אותי להמשיך ולטפל בו עד שיחלים ועד שיאזור כוח ויוכל לעוף. הוריו- באים מידי יום למרפסת ביתי ונפגשים עימו (מעבר לזכוכית). מנימה תוקפנית מאד שהפגינו כלפי בימים הראשונים, הם נראים עכשיו מפויסים: מידי בוקר מחכה להם ארוחה דשנה (אוכל חתולים בשרי רטוב וקערת מים). עכשיו הם מגיעים לקול שריקה קלה או לקולו של גבריאל (גוזל העורב) אשר מסתובב בסלון שמח וטוב לב בשעות הבוקר. המגע של גבריאל עם הוריו העורבים הוא מדהים – הם מזהים אחד את השני מייד, מדברים ומשמיעים קולות של אהבה ודאגה וברור שיהיו כאן כאשר יוכל לפרוש את כנפיו ולעוף.

 

ניסיון שחרור ראשון של גבריאל לא עלה יפה והוא נחת בגינה של שכנים. כאשר ירדתי  להצילו משיני חתולים שהסתובבו סביבו, הוריו חגו מעלי – ואני מבינה היטב את רווית פלדמן – זה די מפחיד. מה שמדהים הוא – שהם לא שרטו, לא פגעו ולא פצעו אלא תכננו את הגיחה היטב כך שהיא בעיקר תפחיד- כל זאת רק כדי להציל את גוזלם.

מטריה פשוטה אפשרה את המעבר והחזרה לדירתי שוב. מאז, הם מקבלים שוב אוכל וגבריאל מתפתח מידי יום והוריו אינם תוקפנים. גבריאל  מקסים באופן שקשה לתאר אותו – יפה, חכם, מתוק, מתקשר בניואנסים ששום חיה שגידלתי קודם לכן לא הגיעה לרמתם. הוא עומד מול הראי על הברז, מנהל שיחה עם העורב מעבר,  אני מדברת איתו והוא משיב, הוא אוכל מידי בלי לפגוע באצבעותיי, הוא שובב, הוא משחק והוא מלמד את עצמו כל יום צעד חדש לקראת היציאה לעולם הגדול – אנחנו מקווים עוד שבוע (בימים האחרונים למד לשתות מים לבד ועכשיו הוא עסוק בלהחביא מזון מתחת לעיתון בחדר האמבטיה).

 

בשל החוויה הבלתי רגילה שזכיתי לה, חוויה אשר מאפשרת לי מבט נדיר אל עולם שלא הייתי כלל מודעת אליו, הייתי מזועזעת לחלוטין מהסיפור של הרג שנים עשר העורבים אתמול בקרית חיים – הרג ללא סיבה אשר היו שותפים לו יונתן לוי, רווית פלדמן ורמ"ב אבי אמסלם.

עם למוד הנושא ותשומת לב מעטה – ניתן היה למנוע זאת.  אני מקווה שהסיפור שלי יעורר קצת יותר מודעות לעובדה שבתקופה זו עוזבים גוזלי העורבים את הקן מה שהופך את הוריהם לשומרים ערנייים במיוחד.

 

עלמא

 

גבריאל העורב

 

 

 

 

 

גבריאל והוריו - הוא בפנים, הם מעבר לחלון.

 

 

שלומית שלום

מכיוון שננסה לשחרר את גבריאל השבוע הייתי שמחה לו יכולת להציע דרך מדורגת לעשות זאת.

אני גרה בקומה שנייה. ההורים שלו באים לבקר כל יום ונמצאים על המרפסת. הם כבר מתקרבים אלי

ממרחק של שני מטר.הוא לא ממש מכיר את החוץ פעם קודמת שניסינו לשחרר אותו הוא עף ונחת

בגינה של שכנים ולא ממש ידע מה לעשות ושבר שתי נוצות.

הציעו לי לשים לו טבעת במרכז להאכלת ציפורי בר בגן הוורדים בירושלים. הסיבה היחידה שאני חושבת לעשות זאת היא במקרה שהוא ינחת על ראש של מישהו ידעו שהוא "קצת מבויית" ולא יתקפו או יהרגו אותו.

תודה על עצתך

עלמא.

 

 

שלום עלמא

 הרעיון לטבע אותו בתחנה  לחקר ציפורי ירושלים שבגן הורדים הוא מצוין וכדאי

 תתקשרי שם לאלן  בטלפון     052 - 3869488

כשתוציאו אותו מהבית תשגיחו לכסות אותו שההורים שלו לא יראו שאתם לוקחים אותו כי הם

עשויים להתחיל להציק לכם אפשרות אחת לגבי שחרור היא לשחרר אותו כבר בירושלים.

ההורים שלו יראו שהוא כבר לא בבית שלכם ויעזבו. לגבי שחרור בבית  - זו בהחלט יכולה להיות

בעיה -  שכן בשלב מסוים ההורים עשויים לחשוב  שאתם או מישהו אחר מתאנה לגוזל שלהם

ואז הם נעשים מציקנים נוראיים ויכולים לזכור את האיש הרע, לדעתם, למשך חודשים ולהתאנות לו.

אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא  לתת לו להתחזק ואז לשחרר אותו להוריו, ולהשגיח בזמן הזה

שאם הוא נופל לגינה שאף אחד לא יתקרב אליו ולא ירים אותו. יש סיכוי סביר שההורים שלו יתחילו

לטפל בו יש להשגיח מרחוק ולראות שאכן זה כך ולקוות שההורים ירחיקו אותו וייקחו אותו לחיי 

חופש עורביים נורמאלים.

 בהצלחה

 שלומית

 

 

שלומית תודה על תשובתך.

לא הבנתי למה את מתכוונת שחרור בבית. אני גרה בקומה שנייה וחשבתי לנסות לשחרר אותו למרפסת.

ההורים שלו נמצאים על המרפסת או קרוב אליה רוב היום. האם יותר כדאי להוריד אותו לגינה ושם לחכות

לראות מה קורה.

תודה על תשובתך.

עלמא.

 

 

שלום עלמא

אני חושבת שאת יכולה לשים אותו במרפסת והוא יתחיל לעוף עם ההורים שלו

 אני מקווה שתצלמי את הזה

 להתראות

 שלומית

 

 

שלומית שלום.

מאז אתמול בבוקר בשעה 7 גבריאל חופשי.

לאחר ארוחת בוקר קלה הוצאתי אותו למרפסת. הוא מייד קפץ על הראש שלי וההורים שלו היו על העץ כמה

מטרים מאיתנו. לאחר זמן מה הוא קפץ על המעקה של המרפסת והתבונן בסקרנות בעולם החדש.

כל הזמן שהיה אצלי עמד מעבר לחלון והתבונן גם בהוריו וגם בעולם מסביב. לאחר כעשר דקות בהן תלש

כמה מעלי הכותרת של שיח הגרניום הוורוד ודאג להחזיר אותם למקום ממנו נתלשו, פרש כנפיים ועף

אל העץ - אל הוריו!.  הם קראו לו ומשם עפו כולם אל הגג ממול ביתי - גג שהוא עמד מולו שעות והתבונן בו.

אתמול הייתי כל הזמן עם הראש לשמיים - הוא והם,  בדרך כלל הורה אחד מלווה אותו, עפים מסביב כל הזמן

אני משאירה אוכל במרפסת וההורים באים לקחת מספר פעמים ביום. אני מקווה שהם גם מאכילים אותו. הוא כזה רעבתן. אתמול הם ניסו לשכנע אותו לבוא איתם לישון על העץ שלהם אבל הוא כנראה היה מותש משתים עשרה שעות של עיפוף חדש בעולם ונשאר לשון על העץ מעל ביתי....

אני מקווה - מתפללת שהימים הראשונים יעברו בשלום - זהו נס גדול ואני מאד שמחה על האינטואיציה שלי לדאוג גם להוריו - כנראה משהו מזה עבד.

 

אני אשלח תמונות מאוחר יותר. מרוב התרגשות ובכי - לא צילמתי הרבה.....

 

תודה על כל העזרה

 

עלמא - רחל.

 

 

 

 The baby crow is seen flying joyfully around

His parents seem to take good care of

him. They follow him everywher

I got a mishkefet and I watch them

when I can.

But

They stopped coming over to take food

which can be read as  - wanting to protect

the little one from the danger of  me taking it

again from them.

 

I accept it with love and longings

 

10.8.06

 

הי שלומית

הוריו של גבריאל לוקחים אוכל כל בוקר ובימים האחרונים גם הוא מגיע למרפסת

בשעות הבוקר המאוד מוקדמות. הצילומים שאני מצרפת הם שלו ושל אימו.

לפני יום על המרפסת שלי.  הם מאד מפחדים ואני לא נחשפת.

אני שולחת לך את התמונות כדי שתסתכלי על הכנף של גבריאל שנראית קצת פגועה.

שתי הנוצות הקיצוניות נראות שמוטות והוא צריך להרים אותן כל הזמן למעלה.

גבריאל איבד חמש נוצות כאשר נפצע, שתיים בהתחלה, שתיים כאשר

נכשל ניסיון השחרור ואחת אצלי בבית.

נאור הוציא את שורש הנוצות כדי שהנוצה החדשה תוכל לגדול בלי הפרעה.

האם נראה לך שמשהו נפגע בתהליך כולו והוא יישאר חס וחלילה עם כנף פגועה? האם זה יכול להתרפא?

 

גבריאל והכנף הפגועה

 

כל טוב ותודה 

רחל

 

 

שלום רחל

תודה שאת ממשיכה לעדכן ולספר

מעניין מאד - איך שהצלחת לקרב אליך את משפחת העורבים הנחמדה הזאת

לגבי גבריאל - אם הפגיעה היא ברמה של הנוצות בלבד - הן תגדלנה. .

אם נשבר לו משהו זה יכול להיות יותר מסובך. השאלה היא - האם הוא עף? אם כן אין מה לדאוג.

תמשיכי לעדכן

כל טוב

שלומית

 

 

 

30/10/2006

 

שלומית יקרה

 

הבוקר שמעתי צרחות נוראיות והבנתי שגבריאל בצרות.

ראיתי אותו יורד למדרכה והוא כנראה ננגס על ידי חתול.

במאמצים רבים ולקול מצהלות של כעשרים עורבים אשר

באו להגן עליו הצלחתי להרים אותו אלי, פצוע בכנפו

הייתי איתו אצל הוטרינאר ד"ר נאור קטלן אשר לשמחתי מצא שלבד מנגיסות

החתול בעקול הכנף, הכנף לא נשברה. לבד מזאת הוא מצא שגבריאל במצב

של תת תזונה ושוקל כמאה גרם פחות מאשר שקל כאשר היה אצלי (עשרים וחמישה אחוז ממשקלו).

נוצות הזנב שלו מעטות וסתורות, ובעיית הכנף הימנית שחלקה החיצוני שמוט נשארה.

לאחר שחזרתי לפני כמה ימים מנסיעה של חודש אשר במהלכה הושאר מזון לעורבים

על ידי שכנותי (הגם שלהקה שלמה של צוצלות התעלקו עליו) ראיתי שגבריאל מאד מוגבל בתנועה שלו.

הוא יושב יום שלם באותו איזור וניגש בפחד, עדיין למרפסת רק לאחר כמה ימים מאז שובי.

אני די מיואשת ועצובה. כרגע אטפל בו עשרה ימים כהוראת ד"ר נאור, אבל ברור שהוא לא ממש

הסתגל לקיום בחוץ. אני רוצה להתייעץ עם מישהו שהוא מומחה בעורבים.

 

אנא יעצי מה לעשות .

 

תודה

רחל

 

שלום רחל

תודה על המשך העדכון.

 

יש לך אפשרות להביא אותו לטיפול במוקד של חיות בר פצועות בכניסה לגן הלאומי אפק.

אפשר גם להתקשר לגורמים נוספים. ראי מידע בקישור: http://www.yardbirds.org.il/sos/sos.htm

 

 

 בהצלחה

 שלומית

 

 

*****

***

*

 

 

מידע נוסף על העורב האפור : http://www.yardbirds.org.il/daf/corvus-corone-cornix.htm

סיפור על גידול ושחרור של שלושה גוזלי עורבים: http://www.yardbirds.org.il/article/crow/crow.htm

 

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

 

‏31/10/06