אוניברסיטת בן גוריון בנגב

המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי

הקורס: מבוא לאקולוגיה של הפלישה

מרצה: עודד כהן

דררה (psitacula krameri)

מין פולש בישראל

מגישים: רונן הירט hirtr@bgu.ac.il

חנן לבבי levavih@bgu.ac.il

הדררה

עוף ממשפחת התוכיים, קטן גוף. אורך גופו 41 ס"מ. אורך הזנב 23 ס"מ בצורה מדורגת. מוטת הכנפיים 45 ס"מ. משקלו כ-140 גרם. צבעו ירקרק עם מקור עליון אדום ותחתון שחרחר. הדררה חיה בעיקר בנופי סוואנה ובאזורים חקלאיים סביב משק האדם בבתי גידול הנעים מאזורים חצי מדבריים עד לאזורים לחים וקרים (פז 1993). הדררה בעלת כושר תעופה מצוין. היא ניזונה בעיקר מפירות ועלי עצים. מחוץ לעונת הקינון הדררה חיה בלהקות המונות עד 20 פריטים. עונת הקינון בארץ משתרעת בין סוף דצמבר לאמצע יוני. הקינון ברובו נעשה בחורים בעצים, בעונת הקינון נפרדים הזוגות מהלהקה ומקננות בחורי נקרים המצויים בעצי איקליפטוס. הן מרחיבות את הקן הנקר כך שיוכלו לשהות בו. הן מקננות בצפיפות יחסית, אך המרחק בין קן לקן הוא לפחות 10 מטר. הדררה מטילה לרוב בין שלוש לארבע ביצים. הנקבה דוגרת לבדה בין 22-24 יום, ובמשך הזמן הזה הזכר מאכילה. הגוזלים פורחים מן הקן כאשר הם בני 40-50 יום. הגוזל מגיע לבגרות מינית כעבור שלוש שנים (פז 1993).

אזור התפוצה הטבעי והלא טבעי

אזור התפוצה הטבעי של הדררה משתרע בדרום אסיה (בורמה, הודו, איראן, שפך הפרת והחידקל ונאות מדבר בחצי האי-ערב). כמו כן היא נפוצה בחגורת הסהל באפריקה . אזורי התפוצה מעבר לאזור התפוצה הטבעי כוללים את אירופה צפון אמריקה ( ארצות הברית- ישנם דיווחים על דררות בעיר ניו-יורק ). באירופה הדררה נמצאת בבריטניה, הולנד גרמניה, אוסטריה, איטליה , ספרד ועוד.., ישנם דיווחים על דררות באפריקה( קניה, טנזניה ) ובמזרח התיכון ( עירק, ישראל , לבנון, כווית,מצרים ועוד...), ויפן. התפשטות הדדרה מוערכת לכ- 35 מדינות, כאשר ברובן לא נעשה מחקר מספר הפרטים ומידת התפשטותן, יש לציין כי לא נרשמו דיווחים על דררות באוסטרליה ובניו-זילנד ( Chritopher 2003).

מקור ומועד הפלישה והערכה למידת ההתפשטות בישראל

הדררה הובאה לישראל בשנות ה-60 וקינונים ראשונים דווחו ב-1983 (דביר 1985). מקור הדררות הוא בפרטים אשר ברחו משביה (דביר 1985) , בישראל דווחו קינונים ממרכז הארץ (בייחוד בגוש דן מושבות נצפו בהרצלייה, ברעננה ובמקווה ישראל, רמת גן) ועד לאילת (רשות הטבע והגנים 2003 ). הדררה בישראל היא ממין Krameri borealis אשר מקורה ממערב פקיסטאן, צפון הודו ובורמה (דביר 1985) .

הדררות בישראל פוגעות פגיעה חמורה בחקלאות, ישנם דיווחים על נזקים למטעים שונים וגידולים שונים כגון : חמניות,שסק, תמרים, שקדים ותירס. הדררות מתחרות עם מיני ציפורים אחרות כגון הנקר והדוכיפת בעיקר על חורי קינון (אורחן 2005).

הדררה בישראל מוגדרת כחיית בר מוגנת, רשות הטבע והגנים מתירה יבוא וסחר בדררות צבעוניות שמקורם מחו"ל . הרשות מתירה המתה של דררות במידה והן גורמות לנזקים לחקלאות, רכז נזקי חקלאות במחוז צפון בשנת 2003 הגביל את ההיתרים לירי ל-4 פרטים ביום (רשות הטבע והגנים 2003) , הפעילות בשטח כנגד הדררות כוללת כיסוי עצים והטרדה על ידי רעש, אך לא ידועות שיטות למניעת נזקי דררות שלא כרוכות בהמתה (הצופה 2005).

הדררות בדומה לשאר המינים במשפחת התוכיים בוחרים באסטרטגיית K (Chritopher 2003) ובעלי אחוזי תמותה שנתיים נמוכים. הדררות חיות כ- 20 שנים בתנאי שבי וכ-34 שנים בתנאים טבעיים. אזורי התפוצה הטבעיים של המין מאפשרים לו לתפוס ולהתבסס במגוון רחב של בתי גידול עם תנאים אקלימיים מגוונים, הטווחים האקלימיים בהם יכול מין זה להתמודד נעים מבתי גידול קרים ורטובים מחד, ומאידך חמים ויבשים. כלומר העמידות של מין זה לבית גידול מסוים איננו תלוי או מושפע מתנאים אקלימיים וכי המשרעת האקלימית שבו יכול מין זה לשרוד רחב מאוד, מג'ונגלים, יערות נשירים, פארקים ובלב ערים . אם כי ישנה אינדיקציה כי ישנו סף של טמפרטורות מינימום אשר משפיעה על יכולת השרידות של הדררות, כאשר דררות אשר חדרו לארצות הברית סבלו מכוויות קור במהלך החורף וכך גם דררות בבלגיה אשר סבלו עלייה בתמותה במהלך החורף. ולכן טמפרטורות מינימום במהלך החורף עשויות להוות הגורם הא-ביוטי היחיד העשוי להגביל את יכולת השרידות של מין זה ( Chritopher 2003 ).

יכולת השרידות ופוטנציאל ההתבססות הגבוהה של הדררה נובעת מגורם נוסף הקשור בשונות גנטית רחבה של המין, אם כי גורם זה לא נחקר דיו. בנוסף, אי נוכחות של מיני תוכיים או מינים זהים מורפולוגית אחרים באזורים אליהם הגיעו הדררות . לדוגמא בוונצואלה הדררות מוגבלות רק לאזור העיר קראקס בשל הנוכחות של מינים טבעיים ממשפחת התוכיים והדררות אינן מסוגלות לעמוד בתחרות מול מינים טבעיים ( Chritopher 2003 ).

גודל היבשה אליה מוחדרת הדררה קובעת את יכולת ההתבססות של מין זה, סיכויי ההתבססות של מין זה בגודל יבשה קטנה (כגון איים) גדולה יותר מאשר באזורים יבשתיים גדולים. הדררות משתמשות ומנצלות בתי גידול אשר נוצרו על ידי האדם וניזונות מזרעים וגידולים (פירות) חקלאיים ואף שאריות של פסולת אנושית כגון: לחם, פירות, תירס ובשר ,הדררות אף משתמשת בבניינים לצורכי קינון. בתי הגידול הטבעיים המועדפים על ידי הדררות היו עצים עבים וגבוהים בין 8-20 מטרים עם שיחים ועצים קרובים המספקים מחסה ( Chritopher 2003 ) .

הדררות משתמשות במגוון מיני עצים לצורכי קינון, ועושות שימוש בקינים נטושים של ציפורים אחרות בייחוד קינים של נקרים, ובחללים טבעיים וחללים מעשה ידי אדם. לא נמצא כי הדררות הכינו לעצמן קינים. הגורם המרכזי בהצלחת ההישרדות של הגוזלים תלוי בעיקר במספרם בקן כאשר מספר הביצים הממוצע לקן עמד על בין 1.2 ל-3.7 ( Chritopher 2003 ) גורם זה משמעותי יותר לסיכויי הצלחת המין לשרוד מעבר לכל גורם א-ביוטי אחר. תופעה חשובה שנצפתה בבריטניה ולא נצפתה במקום אחר הייתה כי גם זכרים לא בוגרים לחלוטין (חצי בוגרים) הזדווגו והעמידו צאצאים אם כי מספר הגוזלים בקינים של זכרים חצי בוגרים היו קטנים יותר מאשר קינים של זכרים בוגרים.

אחד האזורים אליו פלשה הדררה Psittacula krameri הוא בריטניה. המין הוחדר לבריטניה בשנת 1969 בשני דרכים עיקריות: שחרור מכוון על ידי אנשים או בריחה של פרטים מתוך כלובים. ישנם דיווחים כי המין נצפה בבריטניה בתקופות מוקדמות יותר ב-1855 באזור נורפולק, ובאסקס בשנת 1930 אך שתי האוכלוסיות הללו נעלמו ולא שרדו ( Chritopher 2003).

משנת 1969 אוכלוסיית הדררות בבריטניה החלה לעלות בתחילה בקצב איטי ובשנת 1983 הוערכה בכ-500 פרטים, בשנת 1996 כ-1500 פרטים. ובמחקר שנערך בחורף 2000/1- 2001/2 נמצא גידול שנתי באוכלוסיית הדררות העומד על כ-25% לשנה , כלומר כ- 6000 פרטים עד שנת 2002 . עוד נמצא כי אזורי הקינון היו מאוכלסים לאורך כל השנה, במחקר שנערך בין השנים 2001-2003 נמצא כי קצב ההתרבות גבוה מן המשוער וכי בכל קן היו כ-2 גוזלים בממוצע ( Chritopher 2003).

אזור התפוצה העיקרי של הדררה בבריטניה מתחלק למספר אזורי משנה : מערב לונדון, דרום מזרח לונדון ומחוז Thanet-. מבדיקות נמצא שאוכלוסיית המין באזור לונדון גדלה ב- 30% לשנה, וכללה קבוצה גדולה של פרטים עם קצב גידול מהיר והתפשטות מרחבית של Km/yr 0.4 , בעוד שהאוכלוסייה במחוז Thanet הייתה קטנה יחסית ולא השתנתה (et al 2002 Pithon- ). רוב הדררות כיום בבריטניה נמצאות בעיקר באזורים אורבאניים ( בעיקר בפארקים) אם כי ישנם כבר דיווחים על פרטים באזורים כפריים כגון: Berkshire, Buckunghamshire, Surrey. מתצפיות על אזורי קינון נמצא כי הזכרים חוזרים כל שנה לאותם אזורי קינון, התנהגות נוספת שנצפתה בעונת הרבייה הראתה כי הזכרים עוזבים את הקן זמן קצר לפני השקיעה ועפים לאזורי לינה קרובים יחסית לקן. לא נצפה כי הנקבות עוזבות את הקן ( Chritopher 2003) .

לדררה נודעת השפעה בעיקר בתור מזיק לחקלאות, במחקרים שנעשו בהודו התברר כי הדררות גרמו לירידה של בין 70%-80% בתפוקה של גידולים שונים ( Chritopher 2003) ולכן לדררות ישנו פוטנציאל להוות מזיק לחקלאות בבריטניה ולגרום לנזקים כלכליים בעיקר בתחום החקלאות.

אם כי לדררות ישנו פוטנציאל נוסף של דחיקת מינים מקומיים על ידי תפיסת והשתלטות על אזורי קינון של עופות מקומיים לא דווח כי הדררות גרמו לפגיעה במגוון ובעושר המינים בבריטניה Chritopher 2003 , Manchester et al 2000) ). הסיבה הישירה לעלייה החדה במספר הפרטים של הדררה בבריטניה אינה ידועה אם כי ישנן שתי סברות עיקריות לעלייה זו: הראשונה קשורה להתחממות ועלייה בטמפרטורות, עלייה בטמפרטורה עשויה להשפיעה על פוטנציאל ההישרדות והרבייה של המין , עונות חמות יותר עם טמפרטורות גבוהות יותר בייחוד באביב הראו כי עופות מסוימים בבריטניה מטילים ביצים מוקדם יותר ומעלה אצל מין זה את סיכויי ההפריה, ובכך להעלות את פוטנציאל ההתרבות (Chritopher 2003). הסברה השנייה קשורה לגודל האוכלוסייה בשנות ה-80, כי מין זה נוטה ליצור רעש סביבתי ניכר ובולט מאוד מבחינה חזותית בשטח, ולכן הדיווחים על גודל האוכלוסיות היו גבוהים מאשר גודלם האמיתי בשטח מכיוון שנוצרה אשליה של גידול האוכלוסייה מפני שהרעש אינו בולט חזותית.

במחקרים שנעשו בבריטניה על השפעת מין זה על מגוון המינים ועושר המינים הטבעיים בבריטניה נמצא שהן אינן גורמות לנזק אקולוגי ואינן דוחקות מינים מקומיים. לגבי החשש שהדררות דוחקות את המין הנקר הירוק (Picus viridis ), נמצא שישנה פגיעה בבתי הגידול שלו בסביבת אתרי הקינון של הדררות, אך היא אינה מוחלטת. הן אינן דוחקות לגמרי את המין מבתי הגידול הטבעיים, הדררות מגינות אך ורק על הקן הספציפי אותו הן מאכלסות ולא מונעות מציפורים אחרות מלהשתמש בעץ עליו הן נמצאות. ההשפעה המרכזית של הדררות הוא על גידולים חקלאיים המהווה נזק כלכלי, נמצא בבריטניה כי הדררות אחראיות על נזקים לגפנים לשם ייצור יין וכי התפוקה בשנת 2002 באחד היקבים. ( Painshill Park ) ירדה מ-3000 בקבוקים ל- 500 בקבוקים ( Chritopher 2003 ).

השאלה המרכזית לגבי הניהול והממשק של הדררות בבריטניה החל עוד עם קבלת הדיווחים הראשונים על הופעת הדררות. הדעות השונות נעו בין הצורך בהכחדה מיידית,למידה רבה של שביעות רצון מהמראה היפה של הדררות המעופפות בפארקים בבריטניה. ויכוח זה קיים אף כיום. בנוסף הדררות מוגנות תחת חוק הגנת חיות בר והסביבה מ-1981 המונע לקיחה של ציפורי בר או ביצים מהסביבה הטבעית. החוק מאפשר לאנשים מסוימים בעלי רישיון מיוחד להרוג, לפצוע או להסיר מינים אשר פוגעים פגיעה חמורה בחקלאות.

מין זה אם כן איננו מוכרז כרגע כמסוכן בבריטניה אם כי הפוטנציאל שלו לפגוע בחקלאות מוכר וידוע הן ממחקרים שנעשו בעולם בייחוד בהודו והן בבריטניה עצמה.

רשימת קישורים מהאינטרנט:

1. מאמר ב-Ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3236484,00.html

-British Garden Birds .2 http://www.garden-birds.co.uk

מוצג מידע על מאפייני המין, אזור תפוצה הכול איור, הסברים על התנהגות המין, נוסף קובץ קול, מאפייני רבייה( זמני דגירה, מספר גוזלים, תאריכי הזדווגות).

British Trust for Ornithology .3- http://www.bto.org/gbw/Species/BIRDS_RINPA.htm

האגודה הבריטית לציפורים, מציגה מידע על תיאור המין, התנהגות .

איכות המידע בינונית עד גבוה, האתר מפרסם מגזין התלוי בחברות, מציג כתובת אמייל , תנאי שימוש, כתובת למשלוח דואר. באתר מפורסמים מאמרים שונים על דררות.

Homepage of PsittaculaWorld .4- http://home.wanadoo.nl/psittaculaworld/MainFrame.htm

אתר המוקדש כולו לדררות על מגוון המינים, מידע רב על כל מין, אזור תפוצה כול מפות תפוצה ותמונות רבות של כל מין. מידע רב איכותני וכמותני על כל מין של דררה. באתר לא מצויין שם הכותב או הכותבים, אין כתובות אימייל או כל כתובת אחרת, ישנו אך ורק מידע ללא הפנייה למקורות או ציון שם כותב האתר.

רשימת מקורות:

1. אורחן, י. , שוורץ, א. קרק , ס. (2005) מיני ציפורים פולשות בישראל והשפעתן על פאונת הציפורים המקומיות: פארק הירקון בת"א כמקרה מבחן. מתוך:נגואיצה, ד. (עורך) פלישות ביולוגיות במערכות אקולוגיות בישראל (חוברת תקצירים). אוני' בן גוריון.

2. דביר, ע.( 1985). מחוץ לסורגים-הדררה תוכי בר בישראל.טבע וארץ.כ"ז 5. 2.

3. הצופה, א. (2005). רהט"ג. העופות הפולשים בישראל- הבעיה והפתרון. מתוך:נגואיצה, ד. (עורך) פלישות ביולוגיות במערכות אקולוגיות בישראל (חוברת תקצירים). אוני' בן גוריון.

4. פז, ע. החי והצומח של ארץ ישראל.6, 272-273.

5. Christopher, J.B. (2003).Population Biology of the introduced Rose-ringed Parakeet Psittacula krameri in the UK. (thesis). University of Oxford.

6. Manchester, Sarah J. & Bullock, James M. (2000)
The impacts of non-native species on UK biodiversity and the effectiveness of control. Journal of Applied Ecology 37 (5), 845-864
7. Pithon, J.A, Dytham, C. (2002). Distribution and population development of introduced Ring-necked Parakeets Psittacula krameri in Britain between 1983 and 1998 Bird-Study. 49(2), 110-117..
.

אתרי אינטרנט:

ויקפדיה- http://he.wikipedia.org

רשות הטבע והגנים- http://www,parks.org.il

ספרייה וירטואלית מטח : http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=688

23/06/06