חיפוש:

טסית בתים

טסית מאכילה גוזלים. צילום: זהר גרינברג

שם הציפור בעברית: טסית בתים

שם הציפור באנגלית: House martin

שם הציפור בלטינית: Delichon urbica

שם הציפור בערבית: الأسم العلمي ח'טאף א(ל)צוואחי

משפחה: סנוניתיים Hirundinidae

תקופת שהיה בישראל: יש אוכלוסיה מקייצת ויש חולפת

תפוצה בעולם: מקייצת על פני מרבית אירואסיה הפל ארקטית וצפון אפריקה. כל האוכלוסייה נודדת וחורפת באפריקה מדרום לסהרה, בהודו ובדרום מזרחה של אסיה.

תפוצה בישראל: בארץ תת המין הראשי D. u. urbica עובר אורח שכיח ברוב חלקי הארץ, מבקר חורף נדיר בדרום ודוגר קיץ שכיח למדי במרכז וצפון הארץ.

מקום חיות: מורדות הרים סלעיים, שדות וכרי מרעה וגם ישובים.

מזון: מזונה העיקרי של הטסית הוא חרקים, בעיקר הקטנים שבהם, הכוללים זבובים, כנימות, דבוראים, וחרקים מעופפים אחרים לרבות נמלים מעופפות. ליקוט המזון נעשה רובו בלהקה ע"י מעוף איטי לרוב בגובה ממוצע של 20 מ' בתקופת הדגירה ו- 50 מ' כשהקרקע רטובה מגשם, במרחק שבין 0.5 ק"מ ל 2 ק"מ מהקן. לעיתים מעל פני הקרקע, סלעים או צמחיה.

קול הציפור: (5)

הסנונית נזכרת במסכת שבת ע"ז ב' ....אימת סנונית על הנשר... הפרשנות -...נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבת אותו מפרישת כנפיו...  שמה העברי הראשון של הטסית היה סנונית ערים וניתן לה מתרגום שמה המדעי Chelidon שכוונתו לסנונית ו Urbica שפרשו עיר. השם טסית הוענק לה ע"י ביאליק בשל טיסתה המהירה. שמה האנגלי- "סנונית הבתים" (כך כינה אותה גם בודנהיימר). שמה הצרפתי – "סנונית החלונות", ואילו הערבים קוראים לה "חטפית הצווחות".

הסוג: Delichon מונה 3 מינים ו- 8 תת מינים, במשפחת הסנוניתיים - Hirundinidae בארץ נמצא המין Delichon urbica.
(בתחילה נקראה  Hirondo urbica ונחשבה לתת-מין של Delichon dasypus – סנונית בתים אסיאתית).

סימני זיהוי: אורך גוף  13-14 משקל 16 – 23 גר' בתקופת הרבייה. הכנפיים והזנב שחורים. הקודקוד והגב כחולים מבריקים, על-השת לבן, בדומה לסנונית המערות, אך הזנב ממוזלג בצורה מתונה יותר מאשר אצל ס. המערות. הרגלים לבנות ומנוצות, בזה שונות הטסיות משאר הסנוניות. הגחון לבן. מעוף פחות מהיר משל סנונית רפתות ומכיל קטעים רפרפניים ואחריהם גלישות ארוכות בכנפיים ישרות.

חברתיות: הטסיות נוהגות להתלהק בסיום הקינון ובזמן הנדידה, בתקופת הדגירה ניתן לראות מושבות קינון של עשרות ועד מאות זוגות בסמיכות רבה. בזמן האכלה נוהגים לצוד את מזונם בלהקה, לעיתים עם מינים אחרים.

 

 

קינון ודגירה: באירופה תקופת הקינון מתרחשת בחודשים מאי – יוני, באסיה מיוני עד ספט'.  בישראל אפריל – יולי.  לרוב בשני מחזורים. הזוגות מונוגאמיים ובונים את הקן במושבות של עשרות עד מאות קינים. מקננת בישובי אדם, כולל ערים אך גם בשטחים פתוחים על מצוקים טבעיים. הקן ממוקם מתחת לשולי גגות או אדנים, צמוד לקירות, לקורות של גשרים וכדומה, לעיתים אפילו על ספינות מעבורת הנעות במסלול קבוע! הקן נבנה מבוץ ע"י שני בני הזוג במשך כ- 10 ימים. הקן בצורת גביע שקוטרו כ- 15 ס"מ ובו פתח קטן ועגול סמוך לתקרת המבנה. הקן מרופד בנוצות. בתטולה 4-5 ביצים לבנות עליהם דוגרים שני בני הזוג במשך 14 – 16 ימים.

תוחלת החיים: תועד מקרה של  14 שנים ו 6 חודשים.

מידע מעניין: בניגוד לסנוניות האחרות מקננת הטסית במושבות גדולות וצפופות, כשלרוב היא מקיימת שני מחזורי קינון בשנה. לעיתים הצעירים מהקינון הקודם מסייעים להורים בטיפול בגוזלים ולנים יחד עמם בקן!

 

בכחול: אזורי חריפה של הטסית
בצהוב: אזורי הקיוץ של הטסית

 

מקור המפה: http://en.wikipedia.org/wiki/Delichon_urbica

 

טסיות אוספות בוץ ומשמיעות קולות 

 

מושבות קינון של טסיות בקפריסין

 

תכנית חינוכית טסיות סנוניות וסיסים בקישור 

 

 

מקורות מידע ואתרים נוספים:
1. היינצל, ה., פיטר, ר. ופרסלאו, ג'. 1975,  הציפורים, מגדיר שלם.הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א.
2. מויאל, ח. 2004. לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצא' טבע הדברים, הרצלייה.
3. סוונסון,ל., גרנט,פ., מולארני, ק. וצטרסטרום,ד. 2003,הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .
4. ענבר, ר. 1977 מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
5. פז ע. 1986,  החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 6,  הוצאת  משרד הביטחון.
6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.
7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
8. Handbook of the Birds of the World, Vol 4    , Lynx Edicions 2005, Barcelona
9. מידע באתר ה RSPB  כולל קולות
http://www.rspb.org.uk/wildlife/birdguide/name/h/housemartin/index.aspx
10. טסית הבתים בויקיפדיה - אנגלית

ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org