חיפוש:

עורב אפור

צילום: דורון להב

שם הציפור בעברית: עורב אפור

שם הציפור באנגלית: Hooded Crow

שם הציפור בלטינית: Corvus corone cornix

שם הציפור בערבית: غراب رمادي עֻ'רַאבּ רַמַאדִי

משפחה: עורביים Corvidae

תקופת שהיה בישראל: יציב נפוץ מאוד. טריסטרם ציין את העורב האפור כציפור השכיחה ביותר בארץ. עד אמצע המאה הנוכחית, היה העורב האפור שכיח ביותר. בראשית שנות ה- 60 הורעלו רוב העורבים בארץ בהרעלה משנית מאכילת פגרי תנים שהורעלו. כתוצאה מכך אוכלוסייתם הצטמצמה מאוד. בינתיים חלה התאוששות ניכרת באוכלוסיית העורב האפור, במיוחד מאז ראשית שנות ה- 80 והיא השתקמה לחלוטין. האוכלוסייה כיום גדולה אף יותר מזו שהייתה בתקופה שקדמה להרעלות. באזורים שונים לאורך מישור החוף נמצאו 19-14 קנים פעילים לקמ"ר. זוהי צפיפות גבוהה מכל הידוע בספרות המקצועית.

תפוצה בעולם: מיני העורבים חיים בכל העולם מלבד בניו-זילאנד ובאנטארקטיקה. בתחומי תפוצתו של המין תוארו 6 תת מינים: 2 מהם שחורים לחלוטין ו 4 תת מינים אפורים. כל אוכלוסיותיו של העורב האפור יציבות.

תפוצה בישראל: העורב האפור מצוי בארץ בעיקר בעמקים ובמישורים בתחומי החבל הים תיכוני. מאז שנות ה- 80 הוא מתרבה ומתפשט גם לתחומי אזורים ערבתיים ומדבריים כגון אזור יריחו, עין גדי, דימונה, מערב הנגב, שדה בוקר ומצפה רמון. לעתים מזדמן גם באילת.

מקום חיות:

מזון: העורב האפור הוא אוכל כול; מקורו הגדול, העבה והמגושם מותאם לכך היטב. הוא מרבה לאכול שיירי מזון במזבלות, בפארקים עירוניים ובמגרשי ספורט לאחר אירועים המוניים. הוא אוכל נבטים ופרות, מנקר באבטיחים ובמילונים, ומפצח גם אגוזי פקן: אם קליפתם קשה מדיי הוא נוטלם במקורו, נוסק אל על, ומשליכם על הכביש שוב ושוב עד שהוא מצליח לפצחם. העורב האפור אוכל פגרים, גם כאלה המוטלים על הכבישים, לאחר שנדרסו על ידי רכב נוסע. הוא מנסה להתנכל לצבים בוגרים, ומנפץ את שריונם של צבים קטנים; לעתים אפשר למצוא מתחת לעץ עשרות שריונים ריקים. הוא טורף גם ביצים וגוזלים מקנים, ציפורים פצועות וחלשות ומכרסמים קטנים. העורבים האפורים שהתפשטו לרחבי צפון-מערב הנגב מתנכלים לקינון החוברות ולצבּי החולות הנדירים. באזורים הקרים נוהגים העורבים לאגור מזון ולהסתיר אותו בחורים ובסדקים.

קול הציפור: (1)

מקור השם ופירושו: השם עורב הוא שם מקראי. מקורו של שם המין בצבע נוצותיו; זהו העורב היחיד בארץ בו ניכר ומתבלט צבע אפור על פני חלקים ניכרים של הגוף.

 

שיוך לסדרת ציפורי השיר: על אף שאין לעורבים שירה מלודית הם שייכים לסדרת ציפורי השיר בגלל מבנה  הסירניקס -  בגרון התחתי שלהם.

 

מידות: ציפור בינונית בגודלה אף כי היא הגדולה בין ציפורי השיר בארץ. אורך גופה 49-43 ס"מ, משקלה 460-350 גרם, ומוטת כנפיה 104-85 ס"מ.

 

תיאור: הגוף גדול ומוצק. המקור ארוך יחסית, מגושם וחזק, ונטוי מעט כלפי מטה. הרגל קצרה אך חזקה. בגרון מתבלטות נוצות ארוכות יותר, מעין זיפי זקן. הכנף קצרה יחסית, רחבה בבסיסה ומעוגלת. הזנב ארוך יחסית וקצהו מעוגל. 
הראש, הגרון, אברות הכנף והזנב , הגב, הבטן וצדי הצוואר סוככותצבע המקור, העיניים, הרגליים,   שחור.  לעורב האפור מעוף חתירה אחיד וקצוב, ותנועתו בקו ישר. לעתים הוא עשוי גם לגלוש.
אין הבדלים בצבע הניצוי בין הזכר לנקבה ואין גם הבדלים בניצוי בין עונות השנה.
הצעיר דומה לבוגר. העורב מבלה חלק ניכר מזמנו על הקרקע בחיפוש מזון תוך הליכה מתנדנדת או ניתור.

 

משך החיים: הגיל המרבי של פרט מטובע שנמצא בטבע היה 19 שנים.

 

התנהגות וחברותיות: העורב האפור חי בזוגות מונוגאמיים. הקשר בין בני הזוג עשוי להמשך כל החיים. בעונת הקינון העורבים הם טריטוריאליים וביתר השנה הם חיים בלהקות – לעיתים של עשרות ואף מאות פרטים.
לעתים מזומנות, ובעיקר במשך החורף, נוטים העורבים האפורים להתלהק יחד עם מינים אחרים כגון זרזיר מצוי, עורב המזרע, קאקים ועוד – עופות שמזונם דומה לזה של העורבים. כנראה שיש יתרון בהיתלהקות עם ציפורים ובלינה המשותפת, לשם קבלת מידע לגבי מציאת מזון . (עוד בנושא קראו בספרו של אמוץ זהבי המופיע ברשימת מקורות המידע).

בלהקה שורר דירוג חברתי מוגדר והזוגות הבוגרים עומדים בראש. במשך שעות היום הלהקה עשויה להתפזר ללהקות משנה כדי לחפש מזון. לכל אחת מהן יש כנראה תחום חיפוש קבוע למדיי. לעת ערב, כשעה לפני החשכה, בני הלהקה מתכנסים בזה אחר זה ב"אתר טרום לינה" - בשדה או בנוף פתוח אחר. הם נוחתים על הקרקע או חגים מעל אתר זה סחור סחור ומרבים להשמיע את קולותיהם הטיפוסיים. סמוך לשקיעה כולם עפים, כמעט יחד,  לאתר הלינה המשותף הממוקם בחורשה קבועה.

קולות והתנהגות תקיפה: מגוון קריאותיו של העורב עשיר למדיי: קריאת אזהרה, קריאת אזעקה (3 הברות חזקות), וקול ההתגודדות. את קול ההתגודדות משמיעים העורבים כלפי דורס, או כאשר גורם זר חודר לחורשת הלינה שלהם, או כשהם מגלים אדם עם רובה, גוזל של עורב ביד אדם, עורב גוסס, יצור כלשהו המנסה לטפס לקן - חתול או אדם וכן גם לנוכח חפץ שחור מתנועע. עם הישמע קול זה כל הקבוצה מתקבצת יחד. העורבים צורחים אז בקולי קולות, מבצעים תמרוני צלילה מעל לראשו של הפרט או החפץ החשוד ואף תוקפים אותו ממש.

 

 

קינון ודגירה: עונת הקינון מתחילה לרוב בסוף ינואר ונמשכת עד סוף יוני. העורבים הם לרוב מונוגאמיים והקשר בין בני הזוג נמשך לכל אורך חייהם. רבים מהם מקננים במושבות או מתלהקים לאחר עונת הקינון אך הקשר הזוגי נמשך גם בתוך הלהקות. זוגות מעטים נוהגים לפרוש מהלהקה ולקנן במקום קינונם הקבוע אך חוזרים אל הלהקה בסיום עונת הקינון.

בני הזוג מחזקים תחילה את הקשר ביניהם בארובטיקה מסחררת. אחר כך הם ניגשים לבניית קן חדש או לחידושו של קן ישן. בניית הקן נעשית לרוב במרומי צמרתו של עץ גבוה או בנקרות סלעים. דומה כי הם מעדיפים איקליפטוס על עצים אחרים, אך אפשר למצוא קנים גם על עצים כגון ברוש, אורן, שקמה, תות, פקן, חרוב ועוד. לעתים ניתן למצוא קנים גם על עצים נמוכים, בגובה  של פחות מ- 3 מטרים וכן   על עמודי מתח גבוה, ואף על בליטה בקיר עפר.
שני בני הזוג שוברים ענפים שקוטרם כ- 1 ס"מ ואורכם עד 50 ס"מ מעצים ומשיחים יבשים. מענפים אלה הם יוצרים את בסיס הקן ועליו הם מגבבים ענפים דקים יותר ויוצרים בתוכם גומה רדודה. את הגומה הזאת הם מרפדים בעשבים ובקוצים, אותם הם תולשים מהשדה, ומוסיפים להם צמר כבשים, חוטים, בדים וחבלים. לעתים הם אף תולשים שער מפרוותה של פרה רובצת. משך בניית הקן כ- 10 ימים. לפעמים נעשה שימוש חוזר בקן שנה אחר שנה.
קוטר בסיס הקן הוא כ -  70-60 ס"מ, קוטר גומת ההטלה 25-20 ס"מ ועומקה 15-7 ס"מ. ההטלה מתחילה לרוב בסוף פברואר או בחודש מרס, אך לעתים היא מתעכבת עד לשבוע הראשון של מאי. בתטולה 6-3 ביצים, אך מספרן השכיח ביותר הוא 6. לקליפת הביצה צבע שונה בתטולות של נקבות שונות; לרוב הוא תכלת-ירקרק עם כתמים חומים-ירוקים בגדלים שונים.
הנקבה דוגרת כמעט לבדה, ומתחילה לדגור עוד לפני השלמת התטולה; הדגירה מתחילה לרוב משנותרו עוד שתי ביצים להטלה. משך הדגירה 19-18 ימים. במשך הזמן הזה הזכר שומר בסביבה. "שומר", המתמיד בעמדת תצפית מוגבהת, הוא סימן מובהק לקן המצוי בסביבה. בעת הקינון העורבים שקטים ליד הקן וכמעט שאינם משמיעים קול, אך הם תוקפים כל עוף זר המתקרב לקן. הם נוהגים לגרש מתחומיהם  גם עופות בני מינים אחרים,  כגון בזים ואנפות. קרבות אוויר בין עורב אפור לבין בז מצוי הם מראה שכיח למדי.
הגוזלים בוקעים סומים ועירומים. עורם שחרחר. ללועם צבע אדום עז ולשוליו צבע קרם. הנקבה ממשיכה לחמם את הגוזלים בימי חייהם הראשונים והזכר ממשיך להאכילה בשלשולים, בחרקים, בחלזונות ובפיסות בשר. התנהגותו של הזכר ליד הקן זהירה ביותר, ולעולם הוא לא ינחת בו במישרין. הוא נוהג לנחות במרחק מה מן הקן, לסקור את הסביבה, ורק לאחר שווידא כי אינו מצוי תחת תצפית הוא גולש אליו. הוא נזהר בעיקר מעורבים, חבריו לקבוצה. אלה עלולים לטרוף את ביציו או את גוזליו. שיעור ניכר של הביצים המוטלות בקנים נטרף על ידי עורבים מתחרים, אם בשלב הביצים ואם כגוזלים.
כשבוע לאחר בקיעתם מהביצים נפקחות עיני הגוזלים ואברותיהם מתחילות לבצבץ ואז מצטרפת גם הנקבה למאמץ הכרוך בהזנת הגוזלים. ההורים מביאים מזון בזפק ומקיאים אותו בקן. הגוזלים פורחים מן הקן כשהם כבני 32-26 ימים, אך הם עשויים לשוב אליו עוד ימים אחדים לאחר מכן. הקשרים המשפחתיים נשמרים עוד כחודשיים, ובמשך הזמן הזה נשארים הגוזלים בתחומי נחלת הוריהם. בסוף הקיץ הם מצטרפים ללהקה, לרוב יחד עם הוריהם. הצעירים מגיעים לבגרות מינית כאשר הם בני כשנתיים.
קיני העורב האפור משמשים לקינון משני של מינים נוספים עוד בענין 

קינון משני בקיני העורב האפור

 
פרטים מיוחדים:
1. בגליל המערבי מוכרים מאז שנות ה- 70 פרטים לבקניים של העורב האפור. הם מצויים יחד עם העורבים האחרים, אם כי עד היום לא נמצא קינון פעיל שלהם.
 2. העורב האפור הוא הפונדקאי הראשי לקוקייה המצויצת בארץ. (על כך קראו במידע המורחב)
3. קיניו הנטושים של העורב האפור הם מקומות קינונם של ינשופי עצים  שהרחיבו את תחומי קינונם  בארץ בשנים האחרונות (גם על כך בהרחבה)  ושל בזי עצים; שהם מקייצים מאוחרים בארץ ומגיעים ארצה ממעונות החורף שלהם סמוך לפריחתם של גוזלי העורב מהקן . לעתים גם בז מצוי מקנן בקני הבזים הנטושים.
 4. התרבותם של העורבים פוגעת קשה בעולם הטבע של ישראל: הם אוכלים ומחסלים צבים, ביצי ציפורים, גורי ארנבות, זוחלים שונים ועוד.
5. העורבים הם יצורים אינטליגנטיים, והם עשויים להבחין בין רובה לבין מקל או כלי עבודה דומה.
6. העורב אוסף חפצים מבריקים ואף גונב כאלה מתוך הבתים ומטמין בקינו.

העורב האפור והאדם:
ריבוי ביתר:
עם העלייה ברמת החיים חל גידול ניכר בכמויות של שאריות המזון. העורבים האפורים - אוכלי הכול, התרבו מאוד כתוצאה משפע המזון המוצע להם במזבלות, בפארקים, בצידי הדרכים ובשדות החקלאיים. מספר הזוגות הדוגרים ברחבי הארץ הגיע לאלפים רבים; לפי אחד האומדנים כ- 10,000 זוגות קיננו ברחבי הארץ, בעיקר לאורך מישור החוף, באמצע שנות ה- 90. הם הפכו למזיק חמור למטעי הפקן , לשדות חמניות ויותר מכך ליריעות הפלסטיק של החממות, ובעיקר של אבטיח ודלעת. 

משמעות שינוי סטטוס העורב האפור מחיית בר מוגנת למזיק

כדי לצמצם את אוכלוסיותיהם וכך להפחית  את שיעור נזקיהם, הציבה רשות שמורות הטבע, באזורים נגועים במיוחד, מלכודות רשת גדולות ללכידתם. בתוך מלכודות אלה שמים עורב המשמיע קולות מצוקה והעורבים בסביבה נמשכים אליו. הם חודרים למלכודת דרך משפך המצוי בגג, אך לא מצליחים למצוא את דרכם חזרה על מנת לצאת.

 

עורבים מתקיפים אנשים:
העורבים הם ציפורים אינטליגנטיות, מוחם גדול יחסית והם בעלי יכולת למידה גבוהה ולכן בעלי כושר הסתגלות לתנאי סביבה משתנים,  זיכרון לגבי אויבים ועוד.
העורבים ניחנו ביכולת זיהוי של אדם שהרע להם, ובמיוחד אם החזיק, ולו גם בתום לב, גוזל של עורב בידו. סיפורים רבים כאלה קרו  וקורים בארץ. העורבים תוקפים בחמת זעם אדם מסוים בכל פעם שהוא יוצא מפתח ביתו, כי הם 'סימנו' אותו כאדם שפגע להם בגוזל. רק לאחרונה פורסמו בעיתונים  מספר מקרים. למשל בקריות,  אישה שהותקפה  קראה לאנשי רשות הטבע והגנים לסייע לה והם הרגו 12 עורבים. או מקרה ברמת השרון שמתואר בכתבה הבאה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3250041,00.html

 

בסוף האביב מתקבלות  במרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית הרבה פניות בנושא גוזלי עורבים שנפלו מהקן  והוריהם מסתובבים מסביבם  ועושים רעש. אם נפל בקרבתכם גוזל עורבים עליכם לסלקו לשדה פתוח, מרוחק, כשאתם מסתירים את עצמכם לחלוטין - לבושים בתחפושת או עטופים בסדין גדול שיעטוף גם את הראש והפנים כשגם על הנעליים שימו ניילונים. כך העורבים לא יזהו את האדם שלקח את הגוזל ולא יסמנו אותו כ"אויב".


סיפורים ואמונות:
כנראה ואין ציפור המוכרת יותר מהעורב באגדות ובאמונות של עמים שונים מכל קצוות הגלובוס. העורב מוכר לפעמים כציפור חכמה ולפעמים כציפור רעה החוברת למכשפות ולכוחות הרשע. גם אמונות רבות נקשרו בו ולדוגמא:
**ספנים בימי קדם נהגו לקחת עורב בספינתם, כי האמינו שהעורב ניחן ביכולת לגלות יבשה ולכוון אותם לעברה. זהו אולי הבסיס לסיפור נח והמבול.
**עורבים, בעיקר באזורים ממוזגים וקרים, נוהגים להחביא ולאחסן מזון. ייתכן שזהו הבסיס לסיפורי המקרא המספרים על אליהו הנביא: "והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב" (מלכים א' י"ז, 6).
**בגלל צבעו השחור, צווחותיו והרגליו לנקר בפגרים נחשב העורב כמבשר רעה, והפך באמנות הנוצרית לסמל השטן והשחיתות. אולם, יש הרואים בו דווקא אות מבשר טובות. הוא מוצג לעתים באור חיובי בהקשר לקדושים אחדים, כגון אנטוני ופאול, שעל פי המסורת, עורבים הביאו להם מדי יום ביומו פרוסת לחם בעת שהותם במדבר (בדומה לסיפור אליהו).
**בגלל נאמנותם הרבה של העורבים זה לזה סימל במצרים הירוגליף בדמות עורב את הנישואין.
**משלים רבים עוסקים בעורבים, כגון משל איזופוס- על העורב שפותה על ידי שועל,  בחנופה ומחמאות, לפתוח את פיו ולשיר וכך חריץ גבינה דשן שאחז במקורו  נפל הישר לחיקו של השועל.
חפשו במנוע החיפוש "גוגל" את צרוף המילים "עורב אגדות" או "עורב אגדה" ותמצאו אגדות רבות הקשורות לעורבים על כל מגוון התנהגויותיהם והאמונות הקשורות בהם.

 


עורב אפור

 

צילום: אבי בלומן

 

עורב וילד

 

צילום: אמיר בלבן

 

כתבה מתוך העיתון ידיעות אחרונות 2/2/2007

 

 

סיפור האימים של מ. שמותקפת, ללא סיבה מזה שנה שלמה על ידי עורבים בתל אביב 
 

כתבה על התנהגות של עורבים אפורים

 

עינת בר זיו 'אותו הטבע וגישה כל כך שונה'  גישה למינים פולשים ומתפרצים ושמירת טבע בחמלה

 

מקורות מידע
1. פז,עוזי, 2000, תקליטור "העופות בישראל"  בהוצאת סי די מדיה וטבע הדברים.
2. פז, עוזי, 1986,  האנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.
3. זהבי אמוץ ואבישג,1996, טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה. הוצ' החברה להגנת הטבע  פרק 17 'מרכזי מידע'.
4. משלי איזופוס מאת הלן וורד, תרגום תלמה אליגון רוז, הוצ כנרת 2005

אתרי אינטרנט נוספים:
למקרה בו עורבים תוקפים יש לפנות למוקד רשות הטבע והגנים הלאומיים *3639

1. סיפורו של גונזו העורב, אמונה עפרה לב הורנשטיין.
5. קולו של העורב : http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1094&
6. כתבה ב YNET על עורבים שמגינים על הגוזלים שלהם: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3397461,00.html
7. על משפחת העורביים בויקפדיה
8. אתר מקיף על העורבים: http://www.birds.cornell.edu/crows/crowinfo.htm
9. מדינת ישראל נגד העורב האפור - מדוע רשות הטבע והגנים לוכדת ומחסלת את העורב האפור?
10. סרטון על חוכמת העורבים: http://www.ted.com/talks/lang/heb/joshua_klein_on_the_intelligence_of_crows.html

11. עורב אפור מאת חיים מויאל

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ: shlompof@netvision.net.il
תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו להדס כץ שדה חן ולדורון להב.

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org