מחקר על השבת דרורי הבית לעיר הרצליה

 

 

 

 

 

 

נובמבר 2021

 

     מחקר להשבת דרורי הבית והירגזים לעיר

          חוקרת: שלומית ליפשיץ. בהנחיית  ד"ר מוטי צ'רטר

           ייעוץ: יוחאי ווסרלאוף, שי ושדי

 

                                 כתבה על המחקר 

 

רקע:

בשנים האחרונות נצפים מדי שנה פחות ופחות דרורי בית הן ברחבי השכונות השונות בעיר הרצליה והן בפארק. ההנחה של המחקר היא שנוכחות גבוהה של ציפורים מסוג מיינה ודררה גורמת לירידה במספר דרורי הבית. הנחה זו מבוססת על כך שהמיינה והדררה כמו הדרור נוהגות לקנן בחורים ובגומחות. העליה הרבה בשנים האחרונות במספר המיינות והדררות, בנוסף לתצפיות בהן נראה קינון של דררה או מיינה במקומות שבעבר קיננו בהם דרורים – גרמו לנו להניח את הנחת המחקר. בנוסף- אנו מניחים שגם אוכלוסיית הירגזים מתמעטת עקב חוסר בחורי קינון. אי לכך, עלה רעיון לעודד את גידול אוכלוסיית דרורי-הבית והירגזים באמצעות תיבות קינון בעלות קוטר פתח כזה שיאפשר כניסה לירגזים ולדרורי-בית ולא יאפשר כניסה לדררה ולמיינה.

על סמך בדיקות מקדימות שנעשו – בראשון לציון ובמושב רם-און הסתבר שלא די בהצבת תיבת קינון כדי שהדרורים יקננו.

• בראשון לציון הוצבו 25 תיבות שקוטר החור שלהן 35 מ"מ (מתאים לקינון של דרורים ושל ירגזים ולא מאפשר כניסת מיינות ודררות) על גזעי עצים בגני העיר במהלך חורף 21 ובבדיקה שנעשתה באוגוסט 2021 נמצא שלא נעשה קינון באף אחת מהתיבות. יוזמה של תושבת העיר זיווה שגב. יוטיוב
• במושב רם און מוצבות 130 תיבות שקוטר החור שלהן  28 ממ  ו- 50 ממ שבעבר קיננו בהן ירגזים ודרורים בהתאם ובאף אחת מהן לא קיננו דרורים או ירגזים בשנת 2021. מחקר של ד"ר מוטי צ'רטר

עקב כך הוכנס למחקר גם מרכיב של בתי גידול: תיערך השוואה בין שני בתי גידול: האחד בו יש הרבה מיינות ודררות לעומת אחר בו יש מיעוט של ציפורים ממינים אלה.

 

שאלת המחקר:

 

האם יש קשר בין נוכחות מיינה /דררה בקרבת התיבות לבין קינון הדרורים והירגזים בהן?

 

השערת המחקר:

בבתי גידול בהם יש שפע מיינות ודררות יש ירידה במספר קינוני דרורי הבית והירגזים עקב תחרות הגורמת להפרעה.

 

שיטת המחקר –

השוואת שני בתי גידול בהרצליה וסביבתה– האחד פארק הרצליה בו יש הרבה מיינות ודררות והשני – חצרות פרטיות של בתים צמודי קרקע בעיר וסביבתה בהם יש מעט נוכחות של מיינות ודררות.

בעלי גינות בחצרות פרטיות הוזמנו להירשם לקבלת תיבה לתליה בחצרם ולהשתתפות במחקר לאחר תיאום עם שלומית 

 

בכל אחד מבתי הגידול הותקנו 50 תיבות ממוספרות בגובה זהה. התיבות יוצרו על ידי תלמידים מבית הספר "ארז מפתן" בהרצליה,לפי הנחיה של ד"ר מוטי צ'רטר. קוטר החור הוא 37 מ"מ. קוטר זה מאפשר כניסה של דרורים וירגזים ולא מאפשר כניסה של מיינות ודררות.

 

מהלך המחקר:

תיבות הקינון הותקנו קודם לעונת הקינון – במהלך חודש נובמבר דצמבר 2021. החל מתחילת פברואר נעשו מספר תצפיות על כל תיבה ונבדק תוכנה

 

במהלך התצפית

1. נספרו מספר המיינות, הדררות, הירגזים, הדרורים ואחרים בקרבת התיבות.
2. התיבה נפתחה ונבדק  אם יש קינון ובאיזה שלב (בנייה, הטלה, כמה ביצים, דגירה וכמה גוזלים).

תצפיות בפארק נערכו  על ידי שלומית יחד עם מתנדב/ים נוספים 

תצפיות בחצרות על ידי שלומית בליווי בעלי החצרות

התיעוד ואיסוף המידע נעשו בטופס אקסל ובצילומים

 

מימון ולוגיסטיקה:

תיבות קינון

התיבות יוצרו על ידי תלמידים בבית הספר 'ארז מפתן' בהרצליה. רוב התיבות ייוצרו במימון של פארק הרצליה ומיעוטן במימון היחידה לאיכות הסביבה בעיר.

תיבות הקינון שנבנו בנגרית בית הספר ארז מפתן בהרצליה  על סמך הנחיה של ד"ר מוטי צ'רטר:

 

ההתקנה ברחבי הפארק נעשתה בסיוע של ורד אושר מנהלת הפארק ועובדיו.

ההתקנה בגינות הפרטיות נעשתה  על ידי שלומית בסיוע מתנדבים.

 

הערות לוגיסטיות:

המחקר ילווה בהסברים לקהילה של מתנדבי פארק הרצליה ואחרים.

המרחק בין התיבות  כ- 20 מטר בהתאם לייעוצו של ד"ר מוטי צ'רטר.

גובה התליה 2.5 מטר מהחלק התחתון של התיבה. תלית התיבות צריכה להיעשות עם הסולם שישמש אחר כך לבדיקה כדי לוודא שניתן לפתוח ולהביט בתוך התיבה.

מספר התיבות בגינה נקבע על סמך גודל הגינה

מועד המחקר בין פברואר ועד סוף יולי 2022:

סיכום המחקר: במהלך אוגוסט 2022 סוכמו התצפיות. המידע שייאסף במחקר ישמש לבדיקת השערת המחקר, להחלטה על המשך המחקר, ולכתיבת מאמר שיפורסם לציבור של הרצליה ובכלל במדיה הדיגיטלית והמקצועית.

 

                                    

                                        מימין ירגזי מצוי,משמאל דרור-בית.  צילם: יהודה כץ

 

 

נובמבר 2022

 

מחקר קינון הדרורים והירגזים- סיכום שנה ראשונה והערכות לשנה שניה

 

כזכור שאלת המחקר הייתה כיצד ניתן לסייע לאוכלוסיית הדרורים בהרצליה שהצטמצמה.  

 

שנת המחקר הראשונה 2022 התמקדה בשאלה – האם נוכחות רבה של מיינות בסביבת תיבות הקינון תפריע לדרורים ולירגזים לקנן.

השערת המחקר הייתה שבמקומות שיש פחות נוכחות של מיינות יהיו יותר קינונים של ירגזים ודרורים. לבכדי לבדוק אותה הותקנו במהלך נובמבר – דצמבר 2021 חמישים תיבות בחלק המרכזי של פארק הרצליה בו יש נוכחות מיינות רבה וחמישים תיבות בחצרות בהן נוכחות מיינות מועטה

 

התוצאות לאחר סוף עונת הקינון היו שונות מהשערת המחקר ואף מפתיעות:

בחצרות הפרטיות נמצאו 8 תיבות עם קינוני ירגזי ובשאר התיבות לא נעשה שימוש (מלבד 2 מקרים של צרעות שבנו קן  – אבל זה קרה אחרי זמן תחילת הקינון של הירגזים והדרורים ולא היה צריך להפריע). בפארק – היו גם  8 תיבות עם קינוני ירגזי, ובנוסף  11 תיבות עם קינוני דרור ולפחות 20 תיבות בהן היו ניסיונות קינון של מיינה שבאו לביטוי בזריקת חומרי קינון כגון עלים, פרחים, נוצות חתיכות ניילון וכדומה לתוך התיבה. גם בפארק הייתה תיבה אחת עם קן של צרעה מזרחית). המיינות לא הצליחו לקנן כי קוטר פתח התיבות קטן מידי עבורן. על אף שנצפתה מספר פעמים נוכחות של מיינות על תיבות קינון ובסביבתן, גם בעת שקיננו בהן ירגזי או דרור – הקינון המשיך ואף הסתיים בהצלחה בהפרחת גוזלים ברוב התיבות.

 

שתי מסקנות הוסקו משנת המחקר הראשונה.

1. תיבות הקינון בהן השתמשנו, על פי הנחייתו של ד"ר מוטי צ'רטר, מתאימות לקינון דרורים וירגזים והם אכן קיננו בהן.
2. נוכחות מיינות סביב התיבות לא מנעה מדרורים וירגזים לקנן.

ההשערה שלנו בנוגע לאי-הקינון של הדרורים בחצרות והעדר נסיונות קינון של מיינות בתיבות שבחצרות היא שאזורי החצרות שופעים בצמחים ובמבנים שמתאימים לקינון, כגון צינורות, חורים בקירות, שקעים בעצים ותיקים ועוד, ורובם כבר מוכרים לציפורים ולכן יש שם פחות ביקוש לתיבות. לעומת זאת בפארק, שהוקם רק לפני כ- 14 שנה, רוב הצמחייה די צעירה וכמעט אין בו מבנים ולכן היצע מקומות הקינון בו דל.

 

התיבות בחצרות הושארו לשנה נוספת בכדי לבדוק את ההשערה הזו. להערכתנו,  במידה והיא נכונה – הרי בשנה שניה יש סיכוי רב יותר שיתפסו יותר תיבת בחצרות עקב תוספת של זוגות צעירים. 

 

 המשך מחקר בפארק

 

המשך המחקר הפעיל יערך רק בפארק ויתמקד בשאלה – האם הדרורים מעדיפים לקנן בתיבה בה כבר קיננו קודם. שאלה זו עלתה על סמך תצפיות במחקר קודם שהנחה  ד"ר מוטי צ'רטר בהן נצפו דרורים שגירשו ירגזים מתיבות בהם קיננו ובנו בהן את קינם, וזאת על אף שבקרבת מקום היו תיבות ריקות. 

מכאן נבעה השאלה – האם הם מעדיפים תיבות בהן כבר נעשה קינון?

 

השערת המשך המחקר היא שלדרורים יש העדפה לתיבות בהן כבר נמצא קן.

 

 הערכות:

 

ב 13.11.22 הותקנו עוד 50 תיבות בפארק. גם תיבות אלה יוצרו על יד בית ספר ארז מפתן.   30 תיבות הותקנו בצפון פארק הרצליה בסיוע עובדי הפארק  ו- 20 תיבות בפארק הרצליה הדרומי, בשכונת גליל –ים, בסיוע תושבי השכונה. התיבות הותקנו בגובה 2.5 מטר במרחק של כ- 20 מטר זו מזו. בסה"כ מותקנות כרגע 100 תיבות בכל רחבי פארק הרצליה.

 

כדי לבדוק את ההשערה יושם בתוך 50 תיבות (כל תיבה עם מספר זוגי) קן מלאכותי שבנוי מקש עם ריפוד של שיער כלבים (חיקוי לקן ירגזי).

 

החל מאמצע ינואר ועד אוגוסט יבדקו התיבות אחת לשבועיים כדי לראות האם התחיל קינון ובאיזה שלב הוא, ובמקביל יבדקו תנאים בסביבת הקן: נוכחות מיינות וציפורים אחרות, נוכחות בני אדם וחתולים ותנאים א-ביוטים רלוונטים.

 

תיבות הקינון הנוספות מוכנות בנגריית בית הספר ארז מפתן בהרצליה

 

התארגנות לתלית התיבות על ידי צוות פארק הרצליה

 

תליית תיבות יחד עם מתנדבי קהילת פארק גליל ים

 

תיבת קינון מוכנה למחקר על ברוש ותיק בפארק גליל ים