דוכיפת בעבר ציפור מקייצת. מאת אלי זערור

חודש אדר והקשר לציפור הלאומית של ישראל

לפני כ-70 שנה הדוכיפת היתה כעין "הנחליאלי של הקיץ" בישראל, לפחות לאלה שציפו לה.

בספרו של הזואולוג ישראל אהרוני, תורת החי (1918), הוא מתאר את הדוכיפת כעוף ששב לישראל מידי חודש אדר: "לחודש אדר היא שבה לארצנו ממרחקים" (מצורף צילום).

חוקר הטבע הנרי בייקר טריסטראם, מתאר בספרו "החי והצומח של ארץ ישראל" (1889) את שכיחותה של הדוכיפת  בארץ ישראל במילים הבאות:
"הדוכיפת יוצאת מארץ ישראל בחורף וחוזרת בתחילת מרץ (בערך אמצע חודש אדר)...פתאום היא פזורה בארץ כולה בזוגות או בקבוצות קטנות".

בספר "ציפורי הארץ" (1962) של פאולה ארנולד וולטר פרגוסון, יש תיעוד לתחילתו של תהליך התאקלמות לחורף בארץ, אשר בסופו הדוכיפת הפכה למין יציב בישראל:
"ציפור קייצית יפה זו מגיעה ארצה בפברואר ועוזבת בספטמבר (בערך תחילת חודש אדר). בשנים האחרונות נשאר הדור הצעיר בארץ כדי לחרוף את חורפו הראשון".

הדוכיפת עשתה את הקפיצה לסטטוס "עוף יציב" בישראל במשך שנות ה-50 של המאה ה-20, עד אז היתה מקייצת וחולפת.

שיהיה לכולנו חודש טוב, מבורך ושמח - "משנכנס אדר מרבין בשמחה"