נחליאלי זנבתן

 שמו המדעי motator - תנועה,  cillus – קטן "מתנועע קטן cinerea "– אפור  "מתנועע קטן אפור"  מכאן שמותיו

האנגלי הערבי והעברי הקודם. שמו העברי כיום נובע מזנבו הארוך משאר בני מינו..

הנחליאלי הזנבתן מונה 6 תת מינים. שניים מהם בישראל:

M. c.cinerea.     

  M .c.melanope    

סימני זיהוי:

הנחליאלי הזנבתן הוא בעל הזנב הארוך ביותר והרגלים הקצרות ביותר בין הנחליאלים. גודלו 17-20 ס"מ, משקל הזכר 15-22 גר', הנקבה  14-20 גר' לזכר בעונת הרבייה יש פסי גבה ועין לבנות וצרות. פס קדמת העין שחור, פס שפם לבן. הקודקוד וצידי הראש  אפורים. חלקי הגוף העליונים אפורים, העל שת והשת בגוון זית- צהוב. נוצות הכנף העליונות בגוון זית-אפור. אברות האמה שחורות. לסוככות הגדולות קצוות לבנים. הזנב ארוך שחורו לבן בשולים.
הסנטר והגרון שחורים, שאר הגחון אפור בהיר וצהוב מתחת לכנפיים,  קשתית העין בצבע חום כהה, המקור שחור, הרגליים בגוון ורדרד-חום כהה או  בצבע חום-אדום צהבהב. הנקבה בתקופת הקינון שונה מהזכר בצבע הסנטר והגרון, גונם חום צהבהב  ולבן ומנומרים בשחור. לפעמים הכול בשחור:

תת המין M .c.melanope הוא מעט כהה יותר והזנב קצר יותר מאשר לתת המין הראשי M. c.cinerea   (שניהם נמצאים בארץ)

תפוצה בעולם:

תפוצתו טרנס-פלי ארקטית מקוטעת, ללא מזרח אירופה וצפונה. מהאיים הבריטים דרך איבריה ואיי הים התיכון. צפון מערב אפריקה, משם לטורקיה וקווקאז ומשם למונגוליה, סין, קוריאה ויפן.

מפת תפוצת  נחליאלי זנבתן:

ירוק - אזורי קבע. צהוב - אזורי שהיה בקיץ. כחול – אזורי שהיה בחורף

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

תפוצתו בארץ:

1.                                    M. c. cinerea   מבקר חורף ושכיח למדי בתקופת הנדידה.

M. c. cilanope   .2        נדיר למדי בתקופת הנדידה.

אזורי מחיה:

בית גידול. נחלים עם מים רדודים וסלעים, נהרות הזורמים במהירות באזורי הרריים, לעתים קרובות באזורים מיוערים, גם בנתיבי מים בשפלות. בתעלות עם  מפלי מים מלאכותיים, סכרים וליד טורבינות. שלא בתקופת הרבייה מגוון רחב יותר של בתי גידול. כולל חצרות, חוות, אגני ביוב וחמצון, שבילי יער, שדות תה, ואפילו מרכזים ערים, עד לרום של 4100 מ 'בהרי ההימלאיה.
 תזונה:

המזון מורכב מחרקים, בעיקר מעופפים (זחלים ומבוגרים) במיוחד "ימחושיים" וזבובוני" בר יומאים" מבוגרים, רימות  של שפיריות,זחלים ובוגרים של פרפרים, חיפושיות, ארינמלים, חגבים, שרימפס של מים מתוקים, חלזונות יבשתיים ועכבישים. פריטי מזון שהובאו לגוזלים בצ'כיה. 90% זבובים וחיפושיות בשיעור שווה. פריטים אחרים כוללים , עכבישים , סרטנים וחלזונות. מחקרים אחרים הראו שהיחסים משתנים לפי מזג האוויר.

זחלי חרקים מימיים מיוצגים פחות מ 7% והיו חשובים יותר בתחילת עונת הרבייה כאשר יש זחלים גדולים בנהר.

הליקוט נעשה בהליכה או בריצה ולפעמים במעוף קצר כדי לתפוס את חרקים.  מבצע את מעוף הלכידה ממוט המזדקר מעל המים עליו אורב לחרקים מעופפים בעיקר בחודשי הקיץ, כאשר הטמפרטורה גבוהה והחרקים יותר פעילים באוויר. כמו כן מדשדש במים רדודים כדי לאסוף טרף מימי.

קינון ודגירה:

תקופת הקינון מתחילה בסופו של מרס-אוגוסט, בעיקר מאפריל באירופה. מרס-מאי בצפון אפריקה ואפריל ועד תחילת יולי בצפון תת היבשת הודית. לעתים קרובות שני מחזורי קינון, לעתים שלוש. הזכר מונוגאמי וטריטוריאלי מאוד בשטח 200-100 מ"ר. הזכר מבצע תצוגת של מעוף וצניחה, מעץ או משטח גבוה. הכנפיים שמוטות ומתפרשות לצדדים. נוצות הזנב שמוטות ונוצותיו הצהובות מנופחות, תוך כדי מעופו הוא שר עד הגיעו לקרקע.  
הקן נבנה על ידי שני בני הזוג, בצורת כוס שטוחה של עשבים גסים בתחתית. ומרופד בעשבים עדינים, סיבי שורש ושיער בדרך כלל של סוסים. הקן מונח על מדף סלע או בנקיק שבגדת נהר. לעתים קרובות על מדף בקיר, מתחת לגשר או במרזב.
בתטולה 3-7  ביצים בדרך כלל 4-6, הדגירה על ידי שני בני הזוג, הנקבה נוטלת חלק גדול יותר. תקופת הדגירה 11-13 ימים. הגוזלים מוזנים על ידי שני ההורים. שניהם גם מנקים את הפליטות של הגוזלים.

 סרטון נחליאלי זנבתן מאת רותי שולר 

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. היינצל, ה. פיטר, ר. פרסלאו, ג'. (1975) הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. ענבר, ר. (1977) מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.

3. פז, עוזי. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.

4. חיים מויאל,2004 לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצאת לאור

5. Cramp, S. and Simmons, k.E.L(1977-8). Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, Oxford University Press.

6. Hadoram, S.(1996) The Birds of Israel.  Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

7. Handbook of the Birds of the World (2005), Vol 9, Lynx Edicions, Barcelona

8. נחליאלים ובולים:  http://israelibirdsstamps.yardbirdsil.info/ax11.html

                       Ax14 עד ax11    "

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט החומר ובעריכתו לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.

www.yardbirds.org.il המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית