פיפיון אדום-גרון

 הקול מאתר Xeno-canto

מספר קטלוגי  XC138998 

 הוקלט על ידי

Fernand DEROUSSEN                                                 

הסוג: פיפיון

שם לטיני: Anthus

שם אנגלי: Pipit                                                                                                                   

שם בערבית  جشنة                                   

השם   Anthus נובע מהמיתולוגיה היונית, שם מסופר על אנטאוס, בנו של אטונואוס והיפודמיה היפה . אחיו היו  ארודיוס, סכאונוסוס  ואכאנטיס.

 פעם אחת הוביל אנטאוס את סוסיו של אביו הרחק ממישורי העשב שבו הם רעו על ידי אחיו ארודיוס. מתוך רעב, הסוסים תקפו את אנטאוס וטרפו אותו, אביו היה בהלם ולא יכול היה להצילו, ואילו אמו ניסתה להציל אותו אך לא הצליחה בגלל החולשה הפיסית שלה. זאוס ואפולו, מתוך רחמים למשפחה האבלה, הפכו את הנוכחים  לציפורים.   אנטאוס עצמו הפך לציפור בשם " Anthus " שחיקתה צהלת סוס, אבל מאז הוא תמיד ברח ממראה או קרבה לסוס. המשרת שלו, שלא הצליח להגן על ההורים, הפך לאנפה לבנה.

 הציפור מהסוג Anthus -  "פפיון" נקראת על שמו של אנטאוס. הסוג פיפיון משתייך למשפחת הנחליאלים, הסוג מונה 43 מינים ו131 תת מינים. בארץ ישנם 10 מינים:

פ.אדום גרון A. cervinus

פ. ארך רגליים A.richardi

פ. ערבות  A.godlewskii

פ. צהוב  A campestris

פ. הרים A similis

פ. זיתי  A.hodgsoni

פ. עצים A.trivialis

פ. שדות  A. pratensis

פ. מים  A.spinoletta

פ. ממושקף  A.rubescens

תפוצתם של הפיפיונים משתרעת על פני רוב כדור הארץ. רובם עופות קרקע המעדיפים נופים פתוחים עם צמחיה נמוכה.

הפיפיונים דומים לנחליאלים במבנה גופם, דקי גזרה ובעלי מקור מחודד, אבל שונים בצבעם. הזוויגים דומים. לבוש רוב המינים זהה בקיץ ובחורף, מאופיינים בגווני החום והלבן של חלקי גופם עם פספוס משתנה על החזה והחלקים העליונים של גופם. מבחינים בהם בעזרת שירתם וצבע רגליהם. רובם מאופיינים במעוף החיזור והשירה המיוחדים.

מקור השם פיפיון אדום גרון:

שמו המדעי anthus  (פיפיון)- שם של ציפור מהמיתולוגיה היונית,  cervinus - שזוף "פיפיון שזוף". את שמו האנגלי, הספרדי, הגרמני, הצרפתי והעברי קיבל בגין גרונו המקבל את הגוון האדמדם בתקופת הקינון.

סימני זיהוי:

הפיפיון היחיד עם הבדלים עונתיים בגווני הנוצות. לזכרים בתקופת הרבייה גוון פס הגבה  צהבהב-ורוד עמוק. קידמת העין וסוככות האוזן בגוון צהבהב חום.  אורכו  14-15 ס"מ משקלו 16-29 גר'. חלקי גופו העליונים עד העל שת, בעלי פספוס שחור בולט על רקע של נוצות חומות עם שולים בגוון חלודה בהירה. הגרון אדמדם-חלוד לפעמים ישנו מופע רחב יותר, הכולל את קדמת הראש והחזה העליון.  קשתית העין בצבע חום כהה, טבעת העין לבנה. המקור חום כהה, בסיסו צהבהב-חלוד הלסת התחתונה בהירה יותר.  הרגליים צהבהבות ורודות-חומות. הנקבה בתקופת הרבייה שונה מהזכר בגווני הוורוד שעל חזה וראשה שהם יותר בהירים ופחות נרחבים.

תפוצה בעולם:

צפונית לחוג הארקטי ברצועה צרה  דרך הטונדרות האירופיות והאסיאתיות עד למייצר ברינג. חורפים בעיקר באפריקה בעיקר בדרומה של הסהרה ודרום מזרח אסיה.

                                                          מפת תפוצת פיפיון אדום גרון :

צהוב - אזורי שהיה בקיץ. כחול  אזורי שהיה בחורף

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

תפוצתו בארץ:

מבקר חורף שכיח למדי, בתקופת הנדידה חולף בהמוניו  על פני רוב חלקי הארץ.

אזורי מחיה:

בית הגידול, שטחי ביצה עם ערבי נחל, נחלים קטנים עם גומא, ביצות כבול ותלוליות בטונדרה. חורף בשטחים של כרי דשא לח או רטוב, לעתים קרובות שנרמסו על ידי בקר, אזורים חשופים בוציים, ביצות, גדות בוציים של נהרות ומקווי מים אחרים, כולל שדות אורז וצוקים, לעיתים עד לרום של 3000 מטרים. לעתים קרובות שלא בתקופת הרבייה מצטרף לאזורי המחיה של נחליאלי צהוב.

תזונה:

ניזון בעיקר מחרקים, אך גם בחסרי חוליות אחרים ומגוון גם בחומר צמחי. פריטי המזון כוללים זבובונים, שפיריות, חגבים וצרצרים, עשים ופרפרים (זחלים ומבוגרים), נמלים, (רימות-זבובים וזבובים), חיפושיות, עכבישים, נדלים, רכיכות, תולעים. וזרעי דשא.

הליקוט נעשה על פני הקרקע, לעתים קרובות באזורים בוציים, ובין האצות בחוף הים. הולך  בתנוחה אופקית. במהירות ומכשכש בזנבו. בדרך כלל מתלהק בלהקות קטנות מחוץ לעונת רבייה.

קינון ודגירה:

תקופת הרבייה מיוני עד אמצע יולי. הזכר מתחיל את החיזור במעוף אלכסוני לגובה של 20 מטרים ומבצע צניחה כלפי מטה ממשיך במעוף אופקי תוך רפרוף בכנפיו למרחק של כחמישים מטרים לפני הירידה לקרקע. הקן נבנה על ידי הנקבה, בחלל באדמה, על תלולית או בגדה, ולפעמים בקצה מנהרה קצרה שנעשתה על ידי הזכר, שני המינים מביאים חומר לבניה, אלא שהזכר עושה זאת לבד בשלבים המאוחרים, לקן צורת כוס הבנויה מעלים וגבעולי דשא, קצת טחב ועלים יבשים מונחים בתחתית הקן ועליהם עשב עדין נוצות ושער שזורים יחדיו.  בתטולה 2-7 ביצים. בדרך כלל 5-6. הדגירה מתבצעת על ידי הנקבה במשך 11-14 ימים. הגוזלים מוזנים על ידי שני בני הזוג.

 צילומים של פיפיון אדום גרון מאת יהודה כץ

מידע נוסף ומידע על פיפיונים נוספים בקישור