בז שחור

                                                  הקול הוקלט על ידי עמיר בלבן והורד מאתר Xeno canto מספר קטלוג XC156420

                     מקור שמו נובע מצבעו. הבז מוזכר בתלמוד במסכת סנהדרין צ"ה, א' …נפק לשכור בזאי…

מציטוט זה ניתן לראות שכבר בתקופות קדומות עשו שימוש בציפורי טרף לצייד. גם שמו האנגלי שפירושו – מפיוח-  נובע מצבעו.

הסוג בז מונה 37 מינים במשפחת העופות הדורסים

מיני בזים שנצפים בישראל:

א. בז אדום Falco naumanni       

ב. בז מצוי         Falco tinnunculus

ג. בז ערב  Falco vespertinus           

ד. בז ערב  מזרחיFalco amurensis    

ה. בז חופים       Falco eleonorae

 ו. בז שחור Falco concolor            

ז. בז גמד  Falco columbarius      

ח. בז עצים  Falco subbuteo        

ט. בז צוקים  Falco biarmicus          

י. בז ציידים  Falco cherrug           

יא. בז נודד  Falco peregrinus       

יב. בז מדברי  Falco chukar           

אורח חייו של הבז השחור Falco concolor בארץ היה אפוף מסתורין במשך שנים רבות. הסיבה העיקרית לכך היא תפוצתו המוגבלת לאזורים מדבריים צחיחים ועונת הקינון המאוחרת שלו- בחודשי הקיץ והסתיו הלוהטים.

  בז שחור. צילם עוז חורין

סרטון: בז שחור בישראל 2.54 דק

סימני זיהוי: בז בינוני בגודלו : אורכו 32-36 ס"מ, משקלו כ-150 ג' ומוטת כנפיו 78-90 ס"מ.

בעל שני מופעים האחד  שחור (לא נראה בארץ) והשני אפור כהה, כשהזכר אפור כחלחל והנקבה אפורה-כהה.

מסגרת העין כתומה בזכר וצהוב-לימון בנקבה. המקור צהוב וקצהו שחור, הרגלים בצבע הדונג. במעופו דומה הבז השחור לבז עצים, וכמוהו הוא מתמרן בזריזות ולוכד את טרפו באוויר. הוא פעיל בעיקר בשעות הדמדומים – לעתים לפני אור ראשון ולאחר שקיעת החמה ואף לאור כוכבים וירח.

תפוצה בעולם ובישראל :

הבז השחור מקייץ בישראל. במהלך החורף נמצא הבז השחור במזרח אפריקה ובדרומה. לקראת עונת הקינון, נודד הבז צפונה עד למדבריות ישראל וירדן. תפוצתו העולמית הנה מנאטאל ומדבר קלאהארי בדרום, עד מדבר יהודה בצפון, וכוללת את חופי מזרח אפריקה,

 מדגסקר, חופי אגם ויקטוריה, לוב, מצרים, חופים ואיים בים האדום ובמפרץ עדן, מפרץ עומאן ומזרח המפרץ הפרסי.

עד 1977, נחשב הבז השחור מקנן נדיר בישראל. רק שני אזורי קינון היו מוכרים: הר סדום והרי אילת, בהם אותרו 3 קינים בלבד.

סקרים ותצפיות שערך רון פרומקין העלו כי מין זה הנו מקנן שכיח למדי בדרום הארץ. עם זאת בשנים האחרונות ניכרת ירידה מתמדת במספר הזוגות הדוגרים בישראל, כאשר ירידה זו בולטת במיוחד בהרי אילת. הסיבה לירידה לא ברורה, וכן היקפה אינו ידוע במדויק, והמידע הזמין הוא מצומצם ונקודתי. נחוץ מחקר שייתן מידע מדויק יותר על גודל האוכלוסייה, וינסה להבין את הסיבות לירידה המשוערת בגודל האוכלוסייה ולהציע פתרונות שיאפשרות שמירה על דורס מרתק ויפה זה. הבז השחור נמצא ברשימת מיני העופות שבסכנת הכחדה

צהוב - אזורי ההמצאות בקיץ. כחול – תקופת ההמצאות בחורף של חצי כדה"א הצפוני

המפה לקוחה מתוך
Handbook of the birds of the world

תזונה:

הבז השחור ניזון ממגוון רחב של בעלי חיים, כולל חרקים מעופפים, ציפורים עד גודל קטה, עטלפים, מכרסמים וכנראה גם לטאות וסרטנים. בארץ רוב הציד הוא ציפורים.

את הציד הבז מבצע בארבע שיטות:

1) צלילה מעמדת תצפית: הבז עומד בעמדת תצפית קבועה על מצוק גבוה במרחק של עד 200 מ' מהקן. כאשר מבחין הבז בטרף פוטנציאלי, שעף בגובה נמוך מתחתיו, צולל עליו הבז כדי ללכדו. 

2) הברחה: הבז עף בגובה נמוך מעל שיחים ועצים נמוכים לאורך וואדי בניסיון להבריח ציפורים מסתתרות ולתופסן ברגע שיצאו ממחבואן.

3) עלייה לצורך ירידה: כאשר הבז מאתר להקת ציפורים כסיסים או סנוניות בגובה רב, עוזב הבז את עמדתו ומתרומם תוך סיבובים גדולים עד לגובה רב יותר מאשר הלהקה וצולל לעבר אחת הציפורים.

 4) סריקה: הבז חג זמן ממושך בגובה רב. כאשר הבז מאתר טרף פוטנציאלי, הוא צולל במהירות אל מתחת לקרבן המיועד ואז משנה כיוון, מתרומם ועוקב אחר מסלול הציפור ו"קוטף" אותה בטפריו.

קינון ודגירה:

ראשוני הבזים מגיעים מאפריקה לאזור הקינון בנגב בשליש האחרון של אפריל. בחירת מיקום הקן, החיזור וההזדווגויות מתבצעים בחדשים מאי-יולי. ההטלה בחודשים יולי- אוגוסט. תקופת הדגירה בחודשים יולי-אוגוסט, הנקבה מטילה 2-3 ביצים בקן שהוא בעצם שקע או סדק בצוק גבוה, ללא ריפוד. הדגירה נמשכת 27-29 יום. הגוזלים פורחים מהקן לאחר כ-32 יום. הנקבה היא זו שדוגרת והזכר מספק את המזון.

צפיפות הקינון: המרחק בין הקינים משתנה בהתאם לבית הגידול. לעתים, עד 100 זוגות יכולים להימצא על אי קטן, כאשר המרחק אל השכן הקרוב ביותר מגיע ל-40 מ'. מצד שני, במדבר פתוח, עשרות ק"מ עלולים להפריד בין זוג למשנהו. בנגב ובמדבר יהודה, בנוף הררי, המצב אינו כה קיצוני: המרחק בין הקינים נע בין  200 מ' ל-5 ק"מ, עם צפיפות מרבית המגיעה ל-5 קינים בשטח של 7 קמ"ר. רוב אתרי הקינון בישראל נמצאו בנגב המרכזי, ממזרח לקו פרשת המים הארצית. על פי ממצאי הסקרים, מוערכת אוכלוסיית הבז השחור בישראל במאה זוגות לפחות. זוהי הערכה זהירה כלפי מטה מכיוון שאזורים נרחבים בעלי פוטנציאל גבוה לקינון, לא נבדקו כלל. מאז 1978, נצפתה יציבות רבה במספר הזוגות באותם אזורים בהם נערך סקר מסודר. באתרים אחדים, נמצא קינון במשך 6-4 שנים ברציפות, לעתים אף באותו כוך.

בתחילת חודש נובמבר מתחילה הנדידה דרומה.

פרטים מיוחדים

 האזור המדברי בישראל הוא גבול תפוצתו הצפוני של הבז השחור. תאריכי הקינון המאוחרים בנגב אינם שונים מאשר בקבוצת אייDahlac    ובמפרץ עומאן, כ- 2,000 ק"מ דרומה ודרומית-מזרחית לנגב, בהתאמה. עונת הקינון של הבז השחור מקבילה לנדידת הסתיו, בה חולפות מיליוני ציפורים לאורך השבר הסורי-אפריקני וחופי חצי האי ערב בדרכן לאפריקה. ב- 1966  הניח Moreau   כי הבז השחור מצליח לקנן בעונה זו בשל התמחותו בניצול שפע המזון הזה המופיע לתקופה קצרה ומוגבלת, כדוגמת בז החופים המקנן באיי הים התיכון וניזון מציפורים נודדות. תוצאות המחקר הנוכחי מראות כי גם באזור יבשתי, כמו הנגב, ולא רק באיים, קיים קשר הדוק בין עונת קינון הבז השחור והציפורים הנודדות. מאחר ששאר מיני הדורסים מקננים באביב, נהנה הבז השחור מקינון בתקופה בה לא מקננים מינים אחרים וכך נמנע מתחרות על מקומות קינון או מזון. יתכן כי הבז השחור מצליח לקנן בעונה כה חמה בזכות התאמות פיזיולוגיות שונות לאקלים מדברי, אך בינתיים אין כל נתונים בנושא זה.

מקורות המידע ואתרים נוספים:

1. פז ע., עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"1986  , משרד הביטחון.

2  פרומקין, רון. 1994. הבז השחור - הביולוגיה ואקולוגיית

הקינון של דורס מדברי . העזניה  :23 15-23.

3. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

4. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

5. Handbook of the Birds of the World, Vol 2, Lynx Edicions 2005, Barcelona6.

6.מידע ובולים של הבז השחור : http://israelibirdsstamps.yardbirdsil.info/

7. מרוז, א.אתר החברה להגנת הטבע http://www.teva.org.il/?CategoryID=806&ArticleID=4002

8. אלון ד. מרוז א. מיני עופות בסכנת הכחדה אתר החברה להגנת הטבע http://www.teva.org.il/?CategoryID=921

ליקט וערך - אורי גורפיין

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il