פצחן

     הקול מאתר Xeno-canto מספר קטלוגי XC210479  הוקלט על ידי Jarek Matusiak.

השם פצחן הוענק לו ע"י אהרוני בגין מקורו הענקי שבעזרתו הוא מפצח אגוזים. שמו המדעי cokkos  = אגוזים thrauo  = מפצח, "מפצח האגוזים" {גרמנית).

 שמו הספרדי "עב-מקור",  שמו בצרפתית, " מפצח האגוזים ", שמו באנגלית "פרוש העוזרר", זאת משום שמעדיף לאכול את פירות העוזרר. שמו הערבי " בולבול "זמיר" הזיתים.

סימני זיהוי:

אורכו כ- 18 ס"מ, מוטת כנפיים 29-33 ס"מ, משקלו 46-70 גרם . הזכר בממוצע מעט כבד יותר מהנקבה. זוהי ציפור חזקה עם צוואר עבה, ראש עגול גדול ומקור רחב, חזק חרוטי עם גוון מתכתי.

יש לו רגליים קצרות חומות, זנבו קצר ועיניו חומות. הנוצות של הנקבה מעט חיוורות יותר מאלה של הזכר. הצבע הכללי הוא חום בהיר, הראש בגווני כתום, עיגול שחור סביב העיניים הממשיך עד המקור ומקיף את קצהו. הגרון שחור. צדדי הצוואר, כמו גם את העורף אפורים. הצד העליון של הכנפיים הוא בצבע שחור עמוק. בכנפיים יש שלושה פסים בגווני לבן, חום ופס כחול.

מעופו מהיר ומסלולו ישר על פני מרחקים קצרים. במהלך מעוף ארוך ניתן לצפות בגלים מחזוריים בדפוס הטיסה שלהם. על קרקע בעת חיטוט באשפה, הוא ממהר לעוף מכל רחש הקל שבקלים. לעתים הם נוסקים עד לגובה של 200 מ' ונראים עפים לבד וגם בקבוצות,

פצחן. צילם דובי קלעי

חברתיות:

הפצחן הוא מין ביישן, ולכן קשה להבחין ולחקור אותו. הפצחן מבלה את רוב היום על גבי ענפים גבוהים, גם בעונת רבייה. במהלך חייו ניתן לראותו בשטח בעת ליקוט זרעים או מי שתייה תמיד בקרבת עצים קרובים.

 בעת השתייה והאכילה הוא אגרסיבי למדי ודומיננטי לגבי בני מינו או לציפורים שונות וגדולות ממנו. שומר על תחום מחיה קטן למדי כאשר הגוזלים בוקעים, אולם כאשר הם גדלים הוא שמור על שטח גדול יותר. בתקופת החורף נוהג לאכול בקבוצות.

תפוצה בעולם:

הפצחן יציב וגם נודד. האוכלוסייה הנודדת רובה אסיאתית.

הפצחן נפוץ בכל אירופה, מזרח אסיה (כולל צפון יפן), צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה). איראן, אפגניסטן, טורקסטן, סיביר, מנצ'וריה וקוריאה הצפונית.

בית חיותו לרוב יערות נשירים. נמצא גם באזורים אורבאניים בפארקים וגנים. ניתן גם למצוא אותם ביערות אורן, כל עוד יש מקור מים באזור. במהלך הסתיו והחורף הם מעדיפים חורשים ומטעים של עצי דובדבן ושזיף.

מפת תפוצה של פצחן

צהוב - אזורי ההמצאות בקיץ. ירוק – המצאות כל השנה. כחול –ההמצאות בחורף של חצי כדה"א הצפוני

המפה לקוחה מתוך
Handbook of the birds of the world

תפוצתו בארץ:

בארץ תת המינים נמצאים בגליל, בכרמל ובירושלים. לעיתים גם במישור החוף.

תזונה:

הפצחן ניזון בעיקר מזרעים קשים של עצים, כמו גם גלעיני פירות, אותם הוא מפצח בעזרת המקור החזק שלו ושרירי הלסת. שרירי הלסת יכולים להפעיל כוח שווה ערך לעומס של כ- 30-48 קילוגרם.  כך הוא יכול לפצח חרצנים של דובדבנים וגלעיני זיתים ושזיפים.  מקורות נפוצים אחרים של מזון כוללים זרעי אורן, פירות יער, נבטים, זחלים מזדמנים וחיפושיות. הפצחנים  נצפו כשהם תופסים חרקים בשעת מעופם.

וידאו פצחן אוכל זרעים במתקן האכלה. 3 דק

קינון ודגירה:

עונת הקינון של הפצחנים מתחילה בסוף מרס עד אמצע אוגוסט, מחזור קינון אחד. הזכר מונוגאמי לרוב, למשך יותר מתקופת קינון אחת. הזוג מקנן לבד בטריטוריה של 200  מטר רבוע, או לעיתים בקבוצה קטנה.  הקן נבנה ע"י שני ההורים בצורת ספל שטוח, מזרדים, ברום של 14 מטר, לרוב במטפסים של יערה או קיסוס. בתטולה 3-5 ביצים לרוב בגוון כחול או אפרפר ירוק. הדגירה מתבצעת ע"י הנקבה במשך 11-13 ימים. הצלחת ההישרדות של הגוזלים בשנה הראשונה גדלה כאשר הבקיעה מתרחשת בסוף העונה.  האויבים רבים, ביניהם: נץ מצוי, עורבים, עקעק זנבתן, סנאים ודלקים.  

פרטים מעניינים:

בחורפים מסוימים בישראל הפצחן נדיר ביותר ואילו בחורפים אחרים הוא מצוי למדי.

מקורות המידע:

1. היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.1975  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברים.

3. ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ ישראל,1977  , הוצאת אחיאסף.

4. פז עוזי, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"1986  , משרד הביטחון.

5.סוואנסון,ל. גרנט,פ. מולארני,ק. וצסטרום,ד. עורך מדעי בעברית ארבל,א, 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל, הוצאת מפה והקבוץ המאוחד.

6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

8. Handbook of the Birds of the World, Vol 12    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

9. http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/bl16.html

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il