סיס הגליל

הקול מאתר http://www.xeno-canto.org/  מספר קטלוגי XC279848  המקליט Peter Boesman

שמו המדעי a - ללא, pus – רגל, affinis – שכן-  "מחוסר-רגלים שכן",  מרמז על קרבתו למשכן אדם לכן הצרפתים כינוהו "סיס בתים" על היותו מקנן בבתים במושבות גדולות. שמו האנגלי והערבי "סיס קטן" על היותו הקטן בסיסי אזורנו. הספרדים והגרמנים נתנו לו את השם "סיס לבן-שת" בגין היותו הסיס היחיד עם על-שת לבן. שמו העברי "סיס הגליל" ניתן לו על ידי טריסטרם שמצא אותו מקנן בנחל עמוד בגליל והיה זה הפרט הראשון של תת-המין שתואר במדע. לכן  תת מין זה נקרא galilejensis.  אהרוני כינהו סיס הירדן. הסיס מוזכר בתנ"ך ...ותר וסיס ועגור שמרו עת באנה... ירמיה ח' ז.

המין מונה 6 תת מינים.

1. galilejensis A.a. נמצא בארץ

2.  A.a.aerobates

A.a.bannermani .3

.4 A.a.theresae

 .5.A.a.affinis

 .6 A.a.singalensis

סימני זיהוי:

סיס מהיר, קטן, עם גוף עבה יחסית. וכנפיים רחבות ביחס לגדלו בהשוואה לסיסים אחרים. אורך גופו כ-12 ס"מ, מוטת כנפיו כ-34 ס"מ, משקלו כ-25 גר'. ניכר בעל-שת לבן. גם גרונו לבן. קדמת ראשו אפורה חומה, ופרט לכך צבעו אפור שחר ממעל וחום שחרחר מתחת  עם ברק ירקרק. כנפיו וזנבו שחומים. הזנב קצר ורבוע ממוזל מעט. בגלל העל-השת הלבן והכנפיים הרחבות אפשר להחליפו בטסית. עם זאת בשונה מסיס הגליל לטסית בתים גחון בהיר. סיס הגליל מרבה לרפרף בכנפיו.

 צילומים של סיס גליל http://www.arkive.org/little-swift/apus-affinis/image-G49574.html

                             סיס גליל. צילום: עוז חורין

חברתיות:

סיס הגליל הוא עוף חברותי. מושבותיו מונות עד מאות זוגות לעיתים רחוקות קיניו בודדים. במשך היום הסיסים מתפזרים, לקראת ערב הם מתרכזים באזור מושבם תוך כדי תמרונים מהירים בלהק צפוף עם השמעת צפצופים ושריקות. יכולתם להימנע מהתנגשות זה בזה מעורר השתאות.

 להקת סיסי גליל באוויר: https://www.youtube.com/watch?v=KxuvRdSlRs0

תפוצה בעולם:

מקייץ בצפון אפריקה, המזרח התיכון, מערב פקיסטן וצפון הודו, יציב באפריקה בכל השטח שמדרום לסהרה מהקו של ניגריה ועד סומליה, וכן בהודו ובדרום מזרח אסיה.

,מפת תפוצה של סיס גליל

צהוב - אזורי ההמצאות בקיץ. ירוק אזור המצאות כל השנה

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

    בית גידול   

חי בטווח רחב של בתי גידול, בדרך כלל קרוב למגורי אדם. נעדר מאזורים חסרי מים עיליים.

תפוצתו בארץ:

בארץ יציב באזור אילת השחר, שם נמצאת מושבת קינון, מושבות קינון אחרות קיימות בנחלי הגליל ובמדבר יהודה. בדרום מקייץ בלבד.

תזונה:

ניזון  מחרקים מעופפים, בעיקר זבובים, טרמיטים, נמלים, חיפושיות, חגבים שפיריות, פשפשאים ודבוראים. ליקוט המזון מתבצע לרוב בגובה רב, במיוחד במהלך החורף בדרום אפריקה. סיס הגליל חברותי מאד בעת ליקוט המזון, שנעשה בלהקות של עד 50 פריטים, לעתים קרובות עם  מיני סיסים אחרים. לעיתים ליקוט המזון מתבצע במרחק של 15-20 ק"מ מן הקן.

קינון ודגירה:

בישראל מחזור הדגירה הראשון מתחיל בסוף מרץ תחילת אפריל, השני ביוני-יולי.  בארצות אפריקה, ממאוריטניה עד סנגל-גמביה הקינון נעשה כל השנה מלבד בעונת הגשמים. ביערות הגשם במזרח אפריקה הקינון מתבצע כל השנה. הקן נבנה או משופץ ע"י שני בני הזוג המלקטים באוויר גבעולי קש דקים, נוצות, שיער, חוטים וקרעי בד. החומרים מורטבים ע"י רוקם הדביק ונשזרים לקן. הקן בנוי בצורת גביע עם פתח בצידו. הבניה נמשכת כחודש וחצי, זמן רב יחסית  בגלל קוטנם של חומרי הבניה. בדרך כלל הקן מוצמד לקיר או תקרה בנפרד מקן שכן או בצמוד אליו. בתטולה לרוב 3 ביצים המוטלות כל יומיים. הביצה אליפטית, חלקה ולבנה. הדגירה מתחילה עם הביצה הראשונה ע"י שני ההורים ונמשכת  כ-20 ימים. במחזור השני מוטלות רק שתי ביצים והדגירה מתארכת בעוד יומיים.

סיס גליל במושבת קינון https://www.youtube.com/watch?v=8Uw5bzBh2zg

תכנית חינוכית טסיות סנוניות וסיסים בקישור 

מקורות המידע:

א)היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.1975  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

ב חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברים.

ג ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ ישראל,1977  , הוצאת אחיאסף.

ד פז עוזי, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"1986  , משרד הביטחון.

1. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press                                 

2. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat                                                                                                   

3. Handbook of the Birds of the World, Vo5    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

4.                                                http://israelibirdsstamps.yardbirdsil.info//ap4.html

 כתב אורי גורפין. ערכה: שלומית ליפשיץ