חיפוש:

עורב הודי

עורב הודי. צייר אורי גורפין

שם הציפור בעברית: עורב הודי

שם הציפור באנגלית: Indian House Crow

שם הציפור בלטינית: Corvus splendens

שם הציפור בערבית: غراب دوري ע'ראב דורי

משפחה: עורביים Corvidae

תקופת שהיה בישראל: יציב

תפוצה בעולם: דרום מזרח אסיה

תפוצה בישראל: אילת וסביבתה

מקום חיות: העורב ההודי חי ליד מגורי אדם. מכפרים קטנים ועד לישובים עירוניי וכן ליד מצבורי אשפה ומחנות צבא.

מזון: אוכל כל, בעיקר אשפה של בתי מטבחיים, שווקים וחוות, תר ליד חופים המשמשים לדיג או אתרי תיירות וכו'. מגוון את מזונו בביצי ציפורים, יונקים קטנים ולוכד דגים חיים. לעיתים ניזון מצמחיה, בעיקר אורז.

קול הציפור: (5)

שמו המדעי   Corvus splendenssמשמעו   "עורב מבריק" בגין כנפיו שצבען שחור נוצץ. שמו באנגלית "עורב בית הודי" נובע מהיותו שוכן בקרבת מגורי אדם בהודו, מכאן נלקח שמו העברי והערבי.

הסוג: Corvus    מונה 43 מינים ו61 תת מינים. בארץ ישנם 7מינים

  1. קאק – C.monedula
  2. עורב הודי – C.splendens
  3. עורב מזרע C.frugilegus
  4. עורב אפור –C.corone
  5. עורב חום-עורף – C.ruficollis
  6. עורב שחור -  C.corax
  7. עורב קצר-זנב – C.rhipdurus

העורב מוזכר לראשונה בתנ"ך בעניין המבול ...וישלח את העורב... בראשית, ח', ז'. בתקופת המקרא ידעו על מיניו הרבים ... ואת כל עורב למינו" ... ויקרא י"א, טו'. 

 

                                             עורב הודי. צילם נועם וייס

                   

 

                                             ראש עורב הודי בעל צורה ייחודית. צילמה רותי שולר

 

 

סימני זיהוי:

גודלו 40-43 ס"מ, משקלו 245-371 גרם.

קטן מעט מהעורב האפור. גופו עדין ביחס לעורבים האירופיים.

מקורו וצדודית גופו מיוחדים בצורתם. כולו שחור מלבד צווארו וחזהו שהם בצבע אפור כהה שלעתים  נראה שחור. הזוויגים דומים.

 

חברתיות:

נוהג להתלהק בקבוצות גדולות, מצד שני נאבק בטריטוריה שלו עם כל אחד על מזון.

 

תפוצה בעולם:

אזור מחייתו נרחב. בדרום  אסיה - מסרי לנקה דרך הודו ובנגלדש לדרום אירן ומזרחה לפקיסטן ומערבה לתאילנד וסין. העורבים הנמצאים באילת וסביבתה הם צאצאים של פרטים שהגיעו לארץ בתור 'טרמפיסטים' עם אוניות משא בהן הם חיפשו מזון. למזרח אפריקה הובאו כדי לאכול אשפה שהוא מזונם העיקרי. זהו עוף יציב באזורי חיותו.

 

                                    

מפת תפוצת  עורב הודי:

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

 

 

קינון ודגירה:

מקנן מאפריל עד אמצע מאי. לעתים מקנן שני מחזורים בשנה.

הקן נבנה תמיד קרוב למגורי אדם, במזלג ענפים בראש עץ גבוה או בענפים חיצוניים. כל זוג בונה קן בטריטוריה נפרדת. הקן בנוי מערימה לא מסודרת של זרדים, לעתים קרובות קוצניים, מקלות פלסטיק, מחרוזת, חלקי מתכת שונים, כבל חשמל, ודומיהם. הקן שטוח במרכזו ומרופד בסיבי עץ או קליפה, דשא, שיער, בד או חומר רך דומה. משקל הקן יכול להגיע עד 25 ק"ג! חומרי הקן נאספים ע"י שני בני הזוג והנקבה היא זו שבונה. בקן לרוב 3-5 ביצים. הדגירה נמשכת 15-17 ימים לרוב ע"י הנקבה. הגוזלים מוזנים על ידי שני ההורים. הגוזלים פורחים לאחר 21 עד 28 ימים. לעיתים הקינון מוטפל על ידי קוקייה.

 

מידע נוסף:

בשנת 1976 נצפו שבעה פרטים באילת. באביב 1986 שמונה זוגות קיננו באילת וביטבתה ובשנת 2000 פקחי רשות הטבע והגנים הספיקו להשמיד לא פחות מ-1,300 פרטים. 

כמרבית המינים הפולשים, העורב ההודי משפיע בצורה ניכרת על הסביבה (הטבעית והמלאכותית) בה הוא התבסס: הוא תוקף ומגרש בהצלחה מיני דורסים וציפורים אחרות מהטריטוריה הנרחבת שלו וטורף וחומס קנים של מיני ציפורים אחרות.

אפילו עם בני האדם העורב לא פוחד "להתעסק". באילת, מתועדים מקרים רבים של תקיפת העורב את האדם, נטירת טינה וזיכרון לטווח ארוך עם אנשים (או רכבים!) בהם הוא רואה איום.

בגלל האגרסיביות יוצאת הדופן של המין ויכולת ההסתגלות המרשימה שלו, מתבצעים כל העת, ובכל מקום אליו הוא פלש, מאמצים רבים ונרחבים לדילול אוכלוסייה.

 בשנת 2008 החלו לדלל את אוכלוסיותיו של העורב ההודי באילת באמצעות ירי. בעקבות תלונות תושבים שחששו מהירי או שדאגו לרווחתם של העופות הפולשים הירי בעיר הופסק בשנת 2013 והאוכלוסיות החלו לגדול שוב.

 

מניעת רביה על ידי הזלפת שמן על הביצים:

חלופה יעילה שאינה מעוררת התנגדויות בציבור היא איטום ועיקור של ביצים בעזרת שמן בישול. העיקרון שבבסיס שיטה זו הוא  שביצת העוף היא איבר נושם. במהלך התפתחות העובר בביצה מתבצע חילוף גזים בין העובר וסביבתו מחוץ לביצה. אטימת המעטפת של הביצה מונעת את מעבר הגזים מתוך הביצה ואליה, וכך מונעת את התפתחות העובר שבתוכה וגורמת למותו. הציפור המקננת ממשיכה לדגור על הביצים שאינן מתפתחות. לפיכך, פגיעה כזו בקינון לא גורמת לנטישת הקן ולהטלה של תטולה נוספת ואי לכך נמנעת רביה בזוג המקנן.

השיטה מוכרת מזה עשורים, אך לאחרונה פיתחו  יואב מולר ויואב מוטרו  טכנולוגיה קרקעית לזילוף שמן על ביצים בקן הציפור  עד גובה 18 מטר (מעטים הקינים הגבוהים מזה באילת). המכשיר שפותח ונרשם כפטנט, מאפשר לצפות בקן ולזלף או להתיז שמן על הביצים בקינים בעוד המפעילים נמצאים על הקרקע. פעולה חד-פעמית שכזו מצליחה למנוע את התפתחות העוברים בביצה, אלא אם הביצים כבר בשלבי בקיעה.

 

                                            

עורב הודי על קינו. צילם יואב מוטרו. נלקח מתוך:

 http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=739

 

 

מקורות המידע:

 

1. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

2. Handbook of the Birds of the World, Vol 14    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

3. פורטל הצפרות הישראלי , ערך עורב הודי. קישור: https://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=335

4. יואב מוטרו ויואב מולר, 2018, עיקור ביצים בקן – שיטה חדשה לצמצום אוכלוסיות מיני ציפורים מזיקות. מגזין אקולוגיה וסביבה, גליון 1, עמ 13-14. קישור: http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=739

 

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ

www.yardbirds.org.il

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org