חיפוש:

בז אדום

שם הציפור בעברית: בז אדום

שם הציפור באנגלית: Lesser Kestrel

שם הציפור בלטינית: Falco naumanni

שם הציפור בערבית: عويسق עַוֵיסַק

משפחה: בזיים Falconidae

תקופת שהיה בישראל: מקייץ

תפוצה בעולם: מקנן בדרום אירופה, צפון אפריקה ואוכלוסיות קטנות מקננות גם באסיה - בין איראן למונגוליה וצפון סין. חורף באפריקה, מדרום לסהרה ולעתים בדרום אסיה.

תפוצה בישראל: מצפון הארץ ועד איזור באר שבע

מקום חיות: ערבות, כרי דשא וגנים עירוניים עד רום של 2500 מטר.

מזון: חרקים ופרוקי רגליים קטנים וגם זוחלים ויונקים קטנים

קול הציפור: (5)

קול של בז אדום מאתר Xeno-canto

 

סימני זיהוי:

בז עדין. קטן מעט מבז מצוי. אורכו כ 30 ס"מ ומשקלו כ- 150 גרם. מוטת כנפיו 58- 72  ס"מ. 

לזכר הבוגר יש גב חום אדמדם, בשונה מהבז המצוי אין על הגב כתמים. זנבו בהיר שבקצהו פס שחור וראש אפור כחול. החזה והבטן ורדרדים ומנוקדים קלות בשחור.

הנקבה דומה לנקבה של בז מצוי - גבה ובטנה מנוקדים, זנבה מפוספס, ראשה חום עם לחי בהירה וברוב המקרים אין לה פס שפם - או שהוא קלוש מאוד. הנקבה גדולה מעט מהזכר.

הבדל מובהק בין בז מצוי לבז אדום הוא בצבע הטופרים - אצל הבז המצוי הם שחורים ואילו אצל הבז האדום הם צהובים. הבדל נוסף הוא בהתנהגות החברתית: בז אדום צד בלהקות ובז מצוי ביחידות.

 הבז האדום הוא מין מקייץ. מגיע לישראל בין אמצע פברואר לאמצע מרץ, דוגר במהלך אפריל מאי. הבזים עוזבים את ישראל בסיום עונת הקינון בין יולי לראשית ספטמבר ונודדים לדרום אפריקה.

 

משך החיים: עד 6 שנים

 

חברותיות: אחד הבזים החברותיים ביותר - צד בלהקות, מתכנס ללינה משותפת ודוגר במושבות קינון שיכולות לכלול בין 2 זוגות ל 500 זוגות! בחורף - בדרום אפריקה - הוא נוהג ללון במושבות קינון. 

 

התנהגות: 

את טרפו צד הבז האדום מהקרקע וגם מהאוויר. כאמור נוהגים לצוד בלהקה. הבז מרפרף הרבה זמן במקום בתנועות כנפיים מהירות תוך כדי איתור הטרף.

 

תפוצה בעולם:

מקנן בדרום אירופה, צפון אפריקה ואוכלוסיות קטנות מקננות גם באסיה - בין איראן למונגוליה וצפון סין. ארץ ישראל נמצאת בקצה הדרומי של תחום התפוצה של הפרטים המקייצים.

חורף באפריקה, מדרום לסהרה ולעתים בדרום אסיה.

 

               

 מפת תפוצה מתוך: http://www.wildlife-pal.org/files/images/640px-Falco_naumanni_distribution.png

                                ירוק- יציב. צהוב- מקייץ. כחול- חורף

 

 

תפוצה בארץ

בית גידולו שטחים פתוחים וחמים עם מעט עשב וכן בערים ויושבים כפריים. נפוץ בכל צפון ומרכז הארץ ועד איזור באר שבע.

 

תזונה: חרקים ופרוקי רגליים קטנים וגם זוחלים ויונקים קטנים

 

קינון ודגירה

דוגר במהלך אפריל מאי. מושבות הקינון מצויות, בדרך כלל, באזורים הרריים - עם ערוצים וגאיות עמוקים, אבל גם בסביבת מבנים עם גגות רעפים.

מושבת הקינון תמיד בקרבת "שדות ציד" פתוחים, אזורי חקלאות ומישורי עשב, בהם הבז האדום מוצא את מזונו - חרקים ופרוקי רגליים. לעתים קרובות האכילה מתבצעת באוויר. הקן נמצא בכוכים, מצוקים, עליות גג ובמגדלים. הקן חסר ריפוד. בתטולה 3- 5 ביצים. הביצים עגלגלות אפרפרות ומנוקדות בחום אדמדמם. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה האחרונה, נמשכת כ 28 יום  ומתבצעת בעיקר על ידי הנקבה. במהלך הדגירה לנים הזכרים במקובץ בקרבת מקום הקינון. במשך השבועיים הראשונים לאחר הבקיעה מביא הזכר מזון והנקבה מאכילה את הגוזלים מקור למקור. לאחר שבועיים מביאים שני ההורים מזון והגוזלים כבר מסוגלים לאכול לבד. לאחר  28 יום פורחים הגוזלים. בגרות מינית קורית בהיותם בני שנה עד שנתיים.

 

פרטים מיוחדים:

הבז האדום נתון בסכנה, בעיקר בגלל הרעלות משנה וגם ממחסור באזורי ציד. בנוסף, הרס מבנים ישנים, או שיפוץ הגגות גורמים לירידה במספר אתרי הקינון הפוטנציאלים.

 אוכלוסיית בזים אדומים רבות בישראל נפגעו מהרעלות בשנות ה 50 של המאה הקודמת. מושבות קינון רבות נכחדו לחלוטין או הצטמצמו מאד לדוגמה מושבות שהיו בצפת ובראש הנקרה.

אוכלוסיית הבז האדום המקננת בישראל נהייתה בירידה מתמדת גם אחרי שנת 2000, ככל הנראה כתוצאה מהרס מתמשך של בתי הגידול ועזיבה של שתי מושבות קינון מרכזיות - בירושלים ובמזרח גוש דן. אבל החל משנת 2010 בערך יש התיצבות ושיפור באוכלוסיית הבז האדום

 בספר האדום משנת 2017 מוגדר הבז האדום כמין ב"סיכון נמוך" (NT), בשל גודלה הקטן של אוכלוסייתו (מעט יותר מ- 1,000 פרטים בוגרים בישראל). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הבז האדום כמין "בסכנת הכחדה" (EN). השינוי לטובה שחל במעמד המין משקף יציבות יחסית בגודל האוכלוסייה , למרות שהיא עדיין קטנה בהרבה מזו שקיננה בישראל במחצית הראשונה של המאה ה- 20. במקביל להתייצבות בישראל נרשמה מגמה דומה גם במדינות אחרות, ומעמדו העולמי של המין שונה (ב- 2011) ממין ש"עתידו בסכנה" (VU) למין ש"אינו בסיכון" (LC).

 

מושבת קינון גדולה למדי ומוכרת נמצאת בישובי אלונה.

,בבית ספר   "אלונה" שבעמיקם פועל פרויקט שימור הבזים האדומים. תלמידי בית הספר בנו והתקינו תיבות קינון לבז האדום ברחבי שטח בית הספר ובית הספר משלב את הבז האדום בתכנית הלימודים. כך זכו התלמידים ב"שתי ציפורים במכה אחת" - לא רק לומדים, אלא גם מיישמים בשטח.

 

 

מקורות מידע ואתרים נוספים:

 

1. אתר הצפרות הישראלי בז אדום | דורסי יום - אתר הצפרות הישראלי (birds.org.il)

2. האנציקלופדיה לחי ולצומח של א"י כרך 6. עריכת עזריה אלון. הוצ' משרד הבטחון והחברה להגנת הטבע

3. הספר האדום - אתר רט"ג :

https://aves.redlist.parks.org.il/birds/%D7%91%D7%96-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D/

 

כתבה וערכה שלומית ליפשיץ

shlompof@netvision.net.il

 

 

קינון בזים אדומים.  צילמים : אפרת יזרסקי

 

 

 

 

אתרים ומקורות מידע נוספים:


1. הבז האדום – בולים והסברים: http://my.ort.org.il/holon/birds/r1.html
2. טנא – טבע נוף אקולוגיה : פרויקט הבז האדום
3. כתבה ב YNET - בין הגגות: המלחמה על הבז האדום

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org