בזבוז אירופי

הסוג: בזבוז Serinus    מונה 8 מינים שייך למשפחת הפרושיים. בני משפחה זו מצטיינים בשירתם היפה.
אחד ממיני הבזבוז הוא בזבוז קנרי המכונה בעברית קנרית ומגודל גם כציפור נוי בכלוב.
השם בזבוז ניתן על ידי הזואולוג ישראל אהרוני, שאימץ את שמו הערבי, שניתן לבזבוז האירופי על שום הקולות שהוא משמיע שנשמעים לעיתים כזמזום 'בוזז בוזז' מונוטוני ומתמשך.
בארץ ישנם שלושה מיני בזבוז:

בזבוז אירופי   Serinus serinus               מקנן בישראל לאורך מישור החוף.
בזבוז הלבנון        Serinus syriacus         מקנן בחרמון.
בזבוז אדום-מצח         Serinus pusilus  חולף וחורף נדיר.

סימני זיהוי: איתורו וזיהוי בשטח נעשה בעיקר באמצעות השירה האופיינית. מאופיין במידותיו הקטנות- הוא הקטן מבין הפרושים באירופה. אורכו 11-13 ס"מ, משקלו 8-11 ג' אורך כנפיו 6.6.-7.3  ס"מ ומוטת כנפיו 20-23 ס"מ.  יחסית לגודל גופו – ראשו גדול ומקורו זעיר. מעופו קופצני והתנהגותו  -  כחסרת מנוח. צבעו הכללי ירוק אפרפר, ראשו וחזהו זהבהבים, שתו צהוב, גבו וצידי גופו מפוספסים בצבע חום עדין ויש לו פס גבה צהוב המתחבר לפס בהיר שבצידי הצוואר.

חברתיות: הבזבוז היא צפור חברתית שנוהגת להתלהק ונתן לראותה גם בחברת ציפורים אחרות ממשפחת הפרושים כגון תפוחיות, חוחיות וירקונים. הקינון מתרחש לעיתים  במושבות קטנות ודלילות ולעיתים בזוגות בודדים.

קינון ודגירה: לקראת הקינון מתעצמת שירת הזכר ונשמעת לעיתים כזמזומי מכונה. הזכר נוהג לעופף במעגלים נמוכים, תוך כדי שירה אופיינית. את הקן בונה הנקבה לרוב על עצי ברוש עד לרום של 5 מ'. לעיתים בקרבה רבה לזוגות אחרים. הקן נבנה מזרדים דקים ועשבים ומרופד בנוצות, שער וצמר. הנקבה מטילה בממוצע 4 ביצים צבועות בתכול בהיר עם כתמים סגולים וחומים אדמדמים. הדגירה נמשכת 13-14 יום ע"י הנקבה לבדה, כשהזכר מאכילה מידי פעם.

פרטים מיוחדים: מוצאו של הבזבוז האירופי הוא מצפון הים התיכון וזו הייתה תפוצתו עד שנת 1800 בערך. מאז הרחיב את תחומי תפוצתו, כנראה בגלל הרחבת שטחי החקלאות ובשנת 1960 נמצא כבר דוגר בשוודיה וברוסיה.

אתרים נוספים מקורות המידע:
ספרים וכתבי עת בעברית:
1. היינצל ה., פיטר, ר., פרסלאו ג'.(1975). הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד. ת"א
4. מויאל, ח. (2004). לקסיקון שמות החולייתנים בישראל. הוצאת טבע הדברים, הרצלייה.
5. מולארני,ק.,סוונסון,ל.,צטרסטרום ד., וגרנט,פ.ג'. (2003). הציפורים המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקבוץ המאוחד, ת"א
6. ענבר, ר.(1977). מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף, נתניה.
7. פז ע.(1986).עורך עזריה,א.  האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות כרך 6,  הוצאת  משרד הביטחון, ת"א.

מקורות באנגלית:

1. Cramp, S& Simmons, k.E.L.( 1977-8). Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, , Oxford University Press.
2. Hadoram, S.(1966). The Birds of Israel. Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
3. Del Hoyo, j.,Elliott, a., Saragatal, J.,& Christie, D (2005)
Handbook of the Birds of the World, Vol 13. .Published by Lynx Edicions, Barcelona.

אתרי אינטרנט ומידע בבעל פה:
1.הבזבוז בבולים http://my.ort.org.il/holon/birds/index.html
2. על משפחת הפרושיים בארץ בכתבה על הפרוש המצוי: http://www.yardbirds.org.il/daf/fringilla-coelebs.htm

ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב