ירגזי מצוי

מקור השם ופירושו: השם העברי ניתן על ידי מנדלי מוכר ספרים. בספרו ‏"תולדות הטבע", משנת 1866, הוא כותב: "והוא נרגן, עז נפש ורגזן ועל כן אכנהו ירגזי". ירגזי זה הוא אכן המצוי מבין 3 מיני הירגזי המופיעים ברשימת עופות הארץ. מקור השם המדעי של הסוג סתום. פירושו של major - שהוא השם המדעי של המין, הוא גדול. פירוש השם המדעי אפוא הוא "הירגזי הגדול", וזהו גם שמו האנגלי; באירופה, בה מצויים 9 מינים שונים של ירגזי, זהו אכן הירגזי הגדול ביותר.

 

סימני זיהוי בולטים: ראש שחור ובו מתבלטות לחיים לבנות, ואילו הגחון צהוב ופס ‏שחור בולט חוצה אותו לאורכו.

 

מידות: הירגזי המצוי הנו ציפור קטנה: אורך גופו 14.1-12.8 ס"מ, משקלו בארץ 17-14 גרם (באירופה המשקל רב יותר ומגיע כדי 22-16 גרם), ומוטת כנפיו 25.5-22.5 ‏ס"מ.

 

תיאור: לז‏כר ראש בצבע שחור בוהק ולחיים לבנות. סינר שחור מכסה על הסנטר והגרון, ופס שחור מתמשך ממנו לעבר הבטן ומסתיים בכתם שחור בולט בתחתית הבטן (תת-השת). הגחון משני צדיו של הפס השחור הוא צהוב. חלקי הגוף העליונים אפרפרים-זיתניים. קיימים הבדלי צבע בין הפרטים וישנם ירגזים צהובים מאוד ואחרים דהים מאוד. הנקבה דומה לזכר, אך צבעיה מעט דהים יותר - הן בראשה והן בגחונה. הפס השחור החוצה את הבטן אינו מסתיים בכתם שחור בולט בתת-השת. כתם שחור זה הוא סימן קל להבחנה בין זכרים ונקבות בשדה. בשני הזוויגים אין הבדלים בניצוי בין עונות השנה. הצעיר דומה לנקבה בוגרת אך צבעיו דהים עוד יותר וראשו אינו שחור אלא אפור. צבע קשתית העין שחום, צבע המקור שחור, לרגליים גוון עופרת מבריק.

                                                           מפת תפוצה 

                                        

                

                                                   לקוח מתוך https://goo.gl/JAq9mK

 

 

משך החיים: לרוב אין הירגזים חיים בנחלתם יותר משנה, אך יש פרטים אחדים המאריכים ימים ועשויים להגיע אף לגיל 5 שנים. הגיל המרבי של פרט מטובע שנמצא בטבע היה 15 שנים ו- 6 חודשים.

 

חברותיות: בארץ זוהי ציפור החיה בזוגות מונוגומיים בתחומי טריטוריות במשך כל ימות השנה.  באנגליה ובארצות אחרות באירופה נוהגים ירגזים שכנים להתלהק לקראת החורף ולשוטט בסביבת הטריטוריות שלהם, באזור ההופך למעין טריטוריה מקובצת ללהקה.

 

התנהגות: כדי לתחום לעצמו טריטוריה ולהגן עליה הירגזי משקיע זמן רב ואנרגיה רבה בשירה, במחוות איום ובקרבות ממשיים. גודל הטריטוריה אינו אחיד ותלוי בגורמים רבים. בתחומי יישובים הוא נע בין 36-6 דונמים. לעתים קרובות הגורם המגביל את תפוצתו של הירגזי הוא מקומות קינון. על ידי תוספת מקומות קינון מתאימים אפשר להגדיל את צפיפותם (ר' סעיף: הירגזי והאדם). הירגזי הנו ציפור פעלתנית וסקרנית, המתנועעת ללא הרף בתחומי הטריטוריה. הוא בודק ובוחן כל תופעה חדשה בשטח ומכה במקורו על כל דבר העשוי להיאכל; כך הוא מבטיח לעצמו מלאי מזון לעתיד. הוא מחטט מתחת לקליפת עצים ובתוך סדקיהם ומרבה לטפס על ענפים אנכיים. הוא גם סורק את חלקם התחתון של הענפים, כשהוא נאחז בהם ברגליו החזקות ובטפריו החדים; הוא תלוי אז כלוליין וגבו מופנה כלפי מטה.

 

שירת הירגזי:  לירגזי מגוון קולות עשיר. מבין קולותיו בולטים במיוחד שני קולות: קול השירה הטריטוריאלית וקולות המתח. הירגזי שר כל ימות השנה, למעט בזמן חילוף הנוצות בחודשי הקיץ המאוחרים ובעת סופות החורף. תדירות שירתו עולה במידה רבה לקראת עונת הקינון. שירתו חזקה ונשמעת למרחוק. יש בה לרוב 3 הברות; השלישית שבהן מושמעת בתדר גבוה בהרבה מהשתיים הראשונות.

 

קינון ודגירה: הירגזי עשוי להקדים ולהטיל כבר בינואר-פברואר. עונת הקינון בארץ מתחילה בדרך כלל בראשית חודש מרס ונמשכת עד מאי ויוני. במשך פרק זמן זה עשויים הירגזים להשלים שני מחזורי קינון. לעתים רחוקות, ובעיקר בשנים חמות ושחונות, ישנן גם דגירות סתיו, במשך אוקטובר ונובמבר, והאכלת גוזלים קטנים מחוץ לקן בדצמבר. לקראת הקינון הזכר סורק את רחבי הטריטוריה, מאתר חורים המתאימים לקינון ומציגם לפני הנקבה במחוות ראווה אופיינית. בתנאים טבעיים קנם של הירגזים ממוקם בחורים הפעורים בנקרות עצים ובחורי קינון של נקרים, ולעתים גם בסדקי סלעים ובקנים נטושים של שרקרק ולבן חזה. בתחומים המושפעים מיד אדם עשויים הירגזים לקנן גם בחורים בקירות, בגרוטאות שונות, בכדים, במרזבים, בערמת בלוקים או אף בתיבת דואר, אך דומה כי הם מעדיפים באופן מובהק צינורות מתכת חלודים וישנים, ובמיוחד כאלה שקוטרם 3 "צוֹל" והם ניצבים אנכית לקרקע. (הדופן של צינורות ישנים מחוספס וכך הירגזים יכולים לטפס בתוכם). גובה הקן על פי רוב לא יעלה על שני מטרים מפני הקרקע אך לעתים הוא עשוי להגיע אף עד 7 מטרים מעליה. אם הקינון הסתיים בהצלחה, הירגזים נוטים לשוב לאותו אתר עצמו מדי שנה ולקנן בו שוב. אם הקינון נכשל, הם משנים מקום בתחום הטריטוריה או בסמוך לה ונוטים לבחור תחליף קינון מסוג שונה. הצעירים במהלך חיפושיהם הסקרניים, מגלים כנראה מקומות חדשים לקינון, מאמצים אותם, דוגרים בהם ונשארים נאמנים להם. כך גם הם מסתגלים בקלות לתיבות קינון. (ר' סעיף: הירגזי והאדם). את הקן בונה רק הנקבה. לעתים קרובות הירגזים נוהגים לנקר את העץ סביב פתח הקן בו הם בוחרים לקנן לדוגמה בסרטון שצילם יהודה כץ בקישור.

 

 ירגזי בונה קן בהילוך מהיר בקישור

 

חומרי הבנייה ממלאים לעתים את כל קרקעית החלל שיועד לקן. כחומרי בנייה משמשים עשבים עדינים וענפים דקיקים. ואילו לריפוד משמש גם שער וצמר; את אלה תולש הירגזי הן מבעלי חיים והן מפגרים. בקנים הנבנים מחוץ לתחומי יישובים, טחבי עלים מהווים את המרכיב העיקרי של ריפוד הקן. בתחומי היישובים הירגזי עשוי להשתמש לריפוד גם בצמר סריגה, פשתן וצמר זכוכית. בתוך החלל הנתון הנקבה מעצבת מעין סלסילה כגומת ההטלה; קוטרה של זו כ- 6-5.5 ס"מ ועומקה 3.5-3 ס"מ. בזמן הבנייה הזכר מלווה את הנקבה ומאכיל אותה. היא מרבה אז לרטט בכנפיה ולצייץ כגוזל, התנהגות הממריצה אותו להתמיד בהאכלתה. הוכח כי להאכלת חיזור זו חשיבות רבה כתוספת מזון לנקבה, וכך היא מסייעת להגדיל את גודל התטולה. מספר הביצים בתטולת הירגזי באירופה עשוי להגיע עד 17, וזוהי אחת מהתטולות הגדולות ביותר בין ציפורי השיר.  בתטולה בארץ 10-2 ביצים אך לרוב 7-5 ביצים. מספר הביצים מותנה, בין היתר, בשטח של בסיס החלל שבו בנה הירגזי את קנו. הביצים לבנבנות מנוקדות בנקודות חומות ואדומות.   הנקבה לנה בחלל הקן מתחילת ההטלה אך הדגירה מתחילה רק בסמוך להשלמת התטולה. עד אז הנקבה מכסה את הביצים בחומרי ריפוד. לרוב הנקבה דוגרת לבדה. היא נוטשת את משמרתה בשעות הצהריים כדי לאכול, אף כי במשך כל זמן הדגירה הזכר מתמיד להאכילה ולעתים רחוקות מאוד הוא גם מחליפה בדגירה. במשך זמן הקינון הנקבה מוסיפה מדי פעם חומרי ריפוד לקן. כשמציצים לעתים לקן הנקבה נושפת כנחש ומניעה את ראשה תוך הבלטת כתמי הלחיים הלבנות. אם שולחים יד אל הקן היא עשויה אף לנקר אותה ואינה בורחת. הגוזלים בוקעים בו זמנית. הם סומים, עוטי פלומה אפורה רבה למדיי על הראש ועל הגב. עורם שחרחר, לועם כתום ושוליו צהובים בהירים. בימים הראשונים הנקבה מחממת אותם, והזכר מאכילם כמעט לבדו. אך כבר מהיום השלישי שני בני הזוג מתחלקים בעול. הירגזים מאכילים את גוזליהם בעיקר בעכבישים שמוצאים על הקרקע ובזחלי פרפרים. הגוזלים, כמו גם גוזלים של דוגרי חורים אחרים, שוהים בקן זמן ממושך, 22-18 ימים. המסגרת המשפחתית נשמרת עוד כ- 3-1 שבועות מחוץ לקן; בפרק זמן זה קל להבחין במשפחות על גוזליהן על פי בקשת המזון של הגוזלים. הפרחונים נשארים בחבורה במשך כמה חודשים עד שמגיעים לבגרות מינית ויוצרים זוגות בסתיו.
נקבת הירגזי מתחילה לרפד קן חדש למחזור קינון יומיים לאחר פריחת הגוזלים. על פי רוב נבנה קן חדש באתר חדש לכל מחזור קינון, או לפחות יש תוספת של חומרי ריפוד חדשים לקן הישן. עם פריחתם מהקן של הגוזלים בני המחזור השני נשמרת המסגרת המשפחתית כ- 3 שבועות ויותר.

 

 

פרטים מיוחדים: אחד מחוקרי הציפורים האנגליים אמר: "יש ואתה עומד נדהם על ההבנה שציפור קטנה זו מגלה וכיצד היא פותרת בעיות מורכבות ומסובכות, כולל כאלה שאינה נתקלת בהן בטבע". כך לדוגמה הירגזי למד בשעתו לנקר את מכסה האלומיניום של בקבוקי החלב אותם נהגו החלבנים להשאיר ליד דלתות הצרכנים בבריטניה, ולאכול את השמנת שהצטברה בהם. בתחילה נהגו כך רק ירגזים מעטים, אך המנהג פשט עד מהרה, תוך לימוד הדדי, בכל רחבי הארץ. ניסיונות הראו גם כי הירגזי מסוגל למשוך ולהרים בוטן הקשור בקצה חוט, כדי לאכול אותו.

תופעה מעניינת נוספת היא קינוני סתיו- שנפוצים אצל הירגזים, אך לרוב הם מסתיימים ללא תוצאות. בענין זה צילם וכתב יהודה כץ

 

סיפור קטן של סתיו

 

מענין: כתב לי יהודה כץ: פניתי לפרופ' יורם ושאלתי אותו: אני רואה את המזון שההורים מביאים לגוזלי הירגזי, עכבישים וזחלי פרפרים. מהיכן יש לגוזלים סידן לבניית עצמות, מקור, ציפורניים וקולמוסי נוצות?

פרופ' יום-טוב כתב לי שההורים אוכלים שברי חלזונות ואף אבנים קטנות ומעבירים אותם יחד עם המזון החי לגוזלים הזקוקים לסידן בהתפתחותם.

 

 

הירגזי המצוי והאדם: באירופה הירגזי הוא אחת מהציפורים הפופולריות ביותר. בפארקים הוא בא, לעתים קרובות, לאכול מידי המטיילים. הוא מסתגל גם בקלות ל"תחנות האכלה" בהן מגישים לו פירורי מזון שונים: פירורי לחם, ביצה קשה, גבינה צהובה או חתיכות כבד. כדי לראות את כישוריו האקרובטיים כדאי לתלות מחרוזות בוטנים. בשנת 1909 הוכח כי הירגזים מאמצים תיבות קינון. הגודל הרצוי לתיבה הוא ‏ 30 ס"מ גובה, 13 ס"מ רוחב ו- 11 ס"מ עומק. ( אפשר להגדיל את רוחב ועומק התיבה, ראו קישורים בתחתית הדף ) קוטר פתח הכניסה המועדף הוא – 32 -  30  מ"מ. (בתיבות בהן חורי הכניסה גדולים מ- 32 מ"מ יש חשש לתחרות ודחיקה על ידי דרור הבית). בגלל הסתגלותו של הירגזי לקנן בתיבות קינון מלאכותיות, והאפשרות הנוחה לעקוב בהן אחר אורחות חייו, הפך הירגזי לנושא בעבודות מחקר רבות מאוד באירופה, במיוחד באנגליה ובהולנד. רבים מהמודלים האקולוגיים על עופות מתבססים על המידע הרב שנאסף מנתונים אלה.
הירגזי נחשב ציפור מועילה מאד כנגד מזיקים  בגינה. שלמה אילן  מציין  אותו בספרו 'הגן הפורה': "המחקר הוכיח שזוג ירגזים, המקנן פעמיים במשך הקיץ ומגדל 10-13 גוזלים חייב ללקט כנימות, עשים, ביצים וזחלים של חרקים קטנים.... מספר עצום של חרקים קטנים, הנאמד במיליונים".

 

בענין זה סרטון המראה ירגזי אוכל כנימות צילמה דליה אלטחן :

 

ירגזי

צילום : חיים שגיא

קינון ירגזי בכד

צילום: רותי רם

 

כתבה מתוך מעריב  כיצד הירגזי עוזר לקק"ל להתמודד עם בעיית הירגזי טוואי התהלוכה

 

מאמר: מחקר שיקולים בבחירת מקום הקינון אצל הירגזי המצוי - סיכום עבודת מסטר מאת שמוליק יבין

 

כתבת המשך בנושא - מה בין יער ביריה לירגזי ולתוואי התהלוכה?

 

אספקטים בביולוגית הקינון של הירגזי המצוי. מאת אודליה זיו

 

על הירגזי ומשפחת הירגזיים  מאת חיים מויאל

 

מחקר השואה בין אורך חיים של ירגזים שחיים באזור כפרי לאזור עירוני. כתבה בעיתון הארץ 

 

מדוע ירגזים מכרסמים סביב פתח התיבה לקראת אימוץ תיבה לקינון? שאלה ותשובה

 

הירגזי האריך את מקורו כדי להתאימו למתקני האכלה. צפריר רינת, הארץ

 

 קינון חורף של ירגזי -בחורף 2017- 2018 צילום ועריכה יהודה כץ

 

 למה מקנן הירגזי בחורף? כתבה מאת שלומית ליפשיץ

 

רעיונות לחקר קינון הירגזי מאת שי הלוי

 

כתבה- משמעות הרעדת כנפי נקבה אצל בירגזי.. מכון דוידסון

 

מידע על קינון ירגזי ופעילות חינוכית של שי הלוי

 

תופעה יוצאת דופן-בפינלנד ירגזי טורף ציפור תפוחית

 

אוסף סרטונים ביוטיוב

 

הרצאה מוקלטת מהזום של איתן רובינשטיין שפת הירגזים 

 

 

עוד ממשפחת הירגזים בישראל:

 

כרטיס מידע ותמונת ירגזי החרמון

 

כרטיס מידע ותמונת רמית

 

 

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ
תודות על הסיוע בליקוט החומר להדס כץ שדה חן ולדורון להב.