כחל

מקור השם: כחל, נובע מהצבע כחול-טורקיז שעל גופו. השם ניתן לו ע"י שלונסקי. שמו הלטיני Csoracias  (דמוי עורב) garrulous (צווחן), בשל קריאותיו הצווחניות כשל העורבני. את שמו האנגלי Roller – המתהפך, קיבל ממעופו האקרובאטי של הזכר בתקופת החיזור. יש הטוענים שבמסכת קידושין מ"ד, א' "צווח ריש לקיש כי כרוכיא" הכוונה לכחל.
הכחל שייך לסדרת הכחלאייים,Coraciiformes  ולמשפחת  הכחליים Coraciidae. במשפחה זו שני סוגים, 12 מינים ו- 31 תת מינים. בארץ נמצא תת המין C. g. garrulous

סימני זיהוי: במבנה הגוף דומה לעורב קטן, בגודל יונה.  אורך הגוף  31-32 ס"מ, מוטת הכנפיים  45-50 ס"מ. משקל הזכר 127- 180 גרם. משקלה של הנקבה 130-154 גרם. צבע כללי כחול. אברות היד והאמה כחולות שחורות, הגב וסוככות הכתף בצבע חום-ערמוני, הזנב צבוע בכחול ירקרק, שתי אברותיו החיצוניות ארוכות יותר וכתם שחור-כחול בקצותיהן.

התנהגות: בשונה ממינים אחרים  בסדרת הכחלאים הוא חי לבדו או בזוגות בודדים. בתקופת הקינון דוגרים הכחלים בשכנות במרחקים הנעים בין 70 ל- 200 מ' זה מזה.

קינון ודגירה: הדגירה בארץ מתבצעת בחודשים מאי – יוני. הכחל הוא מונוגאמי, בודד וטריטוריאלי. הזכר מבצע מעופי ראווה: מתרומם גבוה ואז יורד תוך הסתחררות באוויר והשמעת צריחות. מכן שמו האנגלי 'המתגלגל' (Roller ). הקן נמצא בשקע בעץ, לרוב ללא ריפוד, או בשקע שבסלע, בגדת נהר או במבנה. בארץ לרוב ישתמשו במחילה נטושה של שרקרק או של שלדג. באירופה הם מקננים גם בתיבות קינון. בתטולה ממוצעת 4-5 ביצים לבנות. הדגירה מתבצעת רוב הזמן ע"י הנקבה אך גם הזכר משתתף. הדגירה נמשכת 17-19 ימים. שני ההורים מאכילים את הגוזלים במשך כשלושה שבועות. הפריחה מהקן מתבצעת כשהגוזלים בני 26-28 יום והורים ממשיכים להאכיל אותם עוד זמן מה גם מחוץ לקן.

פרטים מעניינים:
· אוכלוסייתו האירופית הולכת ופוחתת, בעיקר בצפון. סבורים כי הקיץ שנעשה לח יותר כמו גם שינוים מעשה אדם במקומות החיות פגעו בחרקים הגדולים המהווים את עיקר מזונם של הכחלים.
· אפשר לראות כחלים עפים לארץ ומתרוממים עם אבני חצץ במקורם ומשתעשעים איתן באוויר: מפילים ותופסים.
· בשנת 1938 ניצוד ליד ירושלים כחל שטובע בריגה שבלטביה!

עוד סדרת הכחלאיים

מקורות המידע:
ספרים וכתבי עת בעברית:
1.     היינצל ה., פיטר, ר., פרסלאו ג'. (1975). הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד. ת"א
4. מויאל, ח. (2004). לקסיקון שמות החולייתנים בישראל. הוצאת טבע הדברים, הרצלייה.
5.  מולארני,ק.,סוונסון,ל.,צטרסטרום ד., וגרנט,פ.ג'. (2003). הציפורים המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקבוץ המאוחד, ת"א
6.  ענבר, ר. (1977). מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף, נתניה.
7.  פז ע. (1986).עורך עזריה,א.  האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות כרך 6,  הוצאת  משרד הביטחון, ת"א.

מקורות באנגלית:
1. Cramp, S& Simmons, k.E.L. (1977-8). Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, , Oxford University Press.
2. Hadoram, S.(1966). The Birds of Israel. Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
3. Del Hoyo, j.,Elliott, a., Saragatal, J.,& Christie, D (2005)
Handbook of the Birds of the World, Vol 13. .Published by Lynx Edicions, Barcelona.

ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט החומר ובעריכתו לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.