סלעית קיץ

מקור שמה: מקור שמה העברי מהיותה מקננת נפוצה בקיץ בישראל. בודנהימר כינה אותה "סלעית ההרים" בגלל שכיחותה בשטחים הרריים. שמה הלטיני "סלעית הופעת הגפן הספרדית",  למרות תפוצתה הנרחבת באירופה והמזרח התיכון, מפני שהוגדרה בספרד.                                
יש לה שני תת מינים. בארץ נמצא תת המין O. h.melanoleuca אצלו צבע הזכר שחור ולבן כמעט ללא הגוון הכתמתם.

סימני זיהוי: ציפור אלגנטית ורזה בעלת זנב בולט דק וארוך. אורכה 14-16 ס"מ משקלה 15-22 ג' ומוטת הכנף 25-27 ס"מ.  הזכר צבוע בגוון חום חולי בראשו, עורפו, גבו, חזהו ובטנו. במין המצוי בארץ ייתכן וייראה לבן כמעט ללא הגוונים האלה. הכנפיים שחורות, הלחיים שחורות. הסנטר והגרון יכולים להיות בגוון חום חולי אצל חלק מהזכרים. ישנו פס בהיר בין הגרון לכנף. הנקבה צבועה בחום חולי, אברות הכנף שחומות- שחורות.

תפוצה של סלעית קיץ
צהוב - אזורי דגירה ושהיית בוגרים כל השנה. כחול – אזורי חריפה של חלק מהאוכלוסיה
המפה לקוחה מתוך Handbook of the Birds of the World, Vol 11, Lynx Edicions 2005, Barcelona

קינון ודגירה: הקינון והדגירה מתרחשים בחודשים אפריל - יולי. האוכלוסייה הדוגרת מגיעה לארץ בחודש מרס. ראשונים מגיעים הזכרים ותופסים נחלות שגודלן כ-100 דונם בתהליך המתנהל ע"י איומים טקסיים ומלווה בקרבות ממשיים. הזוג מוצא מקום אפשרי לקן בינות לנקיקים, גלי אבנים וחורים באדמה ואף בתוך צמחייה עבותה. הקן בצורת סלסילה שטוחה עשוי מעשבים יבשים, טחב ושורשים עדינים ומרופד בחומרים עדינים.
בתטולה 4-5 ביצים אליפטיות חלקות ומבריקות בצבע תכלת עם כתמים קטנים בצבע חום אדום.

מידע מענין: זוהי ציפור אקטיבית המצויה בתנועה מתמדת, מנתרת ללא הרף ונעצרת בהתרגשות מידי פעם על קצה סלע בולט כשהיא משקיפה על סביבתה תוך שהיא מרטטת בזנבה.

עוד משפחת הקיכליים

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1.היינצל, ה. פיטר, ר. פרסלאו, ג'. (1975) הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. מויאל, ח. (2004), לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצאת לאור.

3. מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003,הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

4. ענבר, ר. (1977) מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.

5. פז, ע. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.

6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L(1977-8). Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, Oxford University Press.

7. Hadoram, S.(1996) The Birds of Israel.  Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

8. Handbook of the Birds of the World (2005), Vol 10, Lynx Edicions, Barcelona

9. סלעיות בבולים: http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il//bd21.html    וגם  bd19, 22, 26, 27, 28, 29          

10. מידע מורחב על הסלעית האירופית קראו כאן

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על סיוע בליקוט החומר ובעריכתו לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.