חיפוש:

פשוש

צילום: ואדים אוניסכנקו

שם הציפור בעברית: פשוש

שם הציפור באנגלית: Graceful Prinia

שם הציפור בלטינית: Prinia gracilis

שם הציפור בערבית: فسيسي, هازجة رشيقة פְסֵיסִי, הַאזִגַ'ה רַשִיקַה

משפחה: סיסטיקוליים Cisticolidae

תקופת שהיה בישראל: יציב

תפוצה בעולם: ציפור נפוצה בעיקר בצפון מזרח אפריקה, מעיראק ועד תורכיה.

תפוצה בישראל: הפשוש שכיח ברוב חלקי ישראל, מצפונה ועד צפון הנגב, בייחוד בעמקים ובמישורים שבצפון ובמרכז.

מקום חיות: בית הגידול של הפשוש מגוון וכולל שטחים חקלאיים, גנים, שדות, ביצות, חורשות ושטחים עירוניים. הפשוש שוכן בעצים, שיחים ובסבכים בהם הוא מקנן, וכן בעשב גבוה.

מזון: ציפור טורפת מובהקת - אוכלת בעיקר חרקים שונים כגון כנימות, זחלי פרפרים ועשים וחרגולים צעירים, אך גם חסרי חוליות אחרים כעכבישים. מחפשת את מזונה בסבכי צומח חד שנתי, בין עלים של עצים ואף על פני האדמה.

קול הציפור: (1)

הפשוש, על אף שהיא מבין הציפורים הזעירות ביותר בארץ ומשקלה ככפית גדושה של סוכר, הרי שזו ציפור  נועזת ופעלתנית, ששירתה נשמעת ברמה החל מאמצע פברואר ועד סוף הקיץ. זו ציפור יציבה בארצנו, נפוצה בכל הארץ, בכל גן, שדה וגינה. קל מאד להבחין בה, בעיקר בגלל ההתנהגות המוחצנת של הציפור הזכר שנוהג להבליט את עצמו תוך שהוא עומד במקום גבוה, מניע את זנבו הארוך ושר שירה צורמנית ואז מתרומם במעוף קופצני ותזזיתי.

 

סרטון המראה פשוש צעיר ובוגר. הבוגר משמיע קולות אזהרה ושירה לסירוגין. צילם רוני ווי Roni Way

 

סימני זיהוי: ציפור זעירה, אורך גופה הממוצע כ 13  ס"מ משקלה הממוצע כ 7  גרם מוטת כנפה 9 ס"מ. צבעה חום-אפרפר בחלקי גופה העליונים וחיוור בגחונה. זנבה ארוך ומדורג ומזדקר לעתים מזומנות ואף נפרש כמניפה. בקצה התחתון של אברות הזנב כתמים שחורים ולבנים. זכר ונקבה דומים מאד. הזכר נבדל מהנקבה במקורו השחור.
שוכנת בעצים ובסבכים ובהם היא בונה את קינה . בעזרת זנבה הארוך, המשמש כהגה גובה וכיוון, היא מתנועעת בקלילות בין הענפים.

 

משך החיים: ציפור הפשוש חיה בממוצע כשנה וחצי, אך הפרט המטובע המבוגר ביותר שנמצא בטבע היה בן 6 שנים וחצי לפחות (פרט שטובע כבוגר בשמורת עינות צוקים ב- 20.11.1982 נלכד לכידה חוזרת ב- 10.12.1988).

 

 תפוצה: תפוצת הפשוש משתרעת מסומליה וג'יבוטי בקרן אפריקה, דרך המזרח התיכוןהמפרץ הפרסיפקיסטן, עד מזרחית לצפון הודו (אזור נפאל ובנגלדש), ועד טורקיה בצפון.הפשוש יציב בכל תחומי תפוצתו

מפת תפוצה בקישור

 

 מהקישור


חברותיות: הפשושים חיים כל ימות השנה במסגרת זוגית ושומרים על טריטוריה. הזכר שומר על נחלתו ונלחם בכל פשוש זכר זר החודר אליה.

 

 

התנהגות: הזכר נוהג לעמוד במקומות גבוהים בשטח ולשיר בקול רם וצורמני. כשמתקרב טורף  (חתול, נחש, אדם, עורבני ועוד),  משמיעים בני הזוג קול שקט יותר, הדומה לטקטוק מהיר וכך מזהירים זה את זה ואת גוזליהם.

גודל הטריטוריה בממוצע כ- 2.5 דונמים, אך גודל זה משתנה בין עונות השנה ובין נופים שונים. זוג הפשושים מרבה להתנועע בתחומי הנחלה בחיפושיהם אחר מזון. הזכרים מחדשים את בעלותם על הטריטוריות החל מחודש ינואר ושירתם מגיעה לשיאה במשך חודשי האביב: מפברואר ועד אפריל, אף כי אפשר לשמוע קטעי שירה טריטוריאלית במשך השנה כולה.

 

קינון ודגירה: עונת הקינון מתחילה לרוב בראשית חודש מרס. עונת הקינון נמשכת עד סוף יוני. במשך פרק זמן זה משלימים הפשושים 3-2 מחזורי קינון. רוב קני הפשושים נבנים בין סבכי צומח חד שנתי, בגובה 50-30 ס"מ מעל פני האדמה; מיעוטם על שיחים ועצים. לקן הפשוש צורת ביצה וגודלו כ- 712  X ס"מ. לקן פתח עגול, קוטרו 3 ס"מ, והוא קבוע בדופן צדדית. הזכר בונה את שלד הקן מעשבים יבשים ומזרדים עדינים. בניית הקן נמשכת  כ- 5-3 ימים. עם השלמת השלד מצטרפת הנקבה לריפוד הקן, בעיקר בציציות שער של זרעוני מורכבים. לעתים בונה הזכר מספר קנים עד שהנקבה בוחרת באחד מהם ומרפדת אותו.  בכל הטלה מטילה הנקבה שלוש עד חמש ביצים ורודות עם נקודות אדמדמות. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה שלפני האחרונה ונמשכת 12-13 ימים. במשך היום מתחלקים ביניהם שני בני הזוג בעול הדגירה ומחליפים משמרות לעתים מזומנות. בלילה דוגרת תמיד הנקבה. ברוב חילופי המשמרות מביא הפרט הבא לדגור חומר ריפוד במקורו. כך מצטברת במהלך ימי הדגירה מעין שמיכת פלומה בתוך הקן וזו מבודדת היטב את פנים הקן מהשפעות הסביבה ומשינויי הטמפרטורה החלים בה. ההורים אחראים גם על ניקיון הקן: הם נוטלים את ההפרשות של הגוזלים במקור וזורקים אותן אל מחוץ לקן. כשהגוזלים  בני 12-13 יום הם עוזבים את הקן. הם ניכרים אז, פרט לעיניהם השחורות, בזנבם הקצר. ההורים ממשיכים להאכילם עוד כ- 15-10 ימים מחוץ לקן. אם מחזור הקינון הראשון עבר בהצלחה, זוג הפשושים מתחיל לבנות קן למחזור קינון חדש כבר 8-4 ימים לפני תום האכלת הגוזלים. כאמור, ישנם זוגות המצליחים להשלים 3 מחזורי קינון במשך העונה.

 

 

פרטים מיוחדים: כציפור קטנה, הפשוש סובלת מאוד מקור. קור עז במיוחד במשך ימי החורף עלול לפגוע באוכלוסיות בהרים - הר מירון, אזור צפת וירושלים. ואמנם פרטים רבים, לעתים אוכלוסיות שלמות, מתות בחורף. אך הפשושים מצליחים להשתקם ולחדש את אוכלוסיותיהם תוך שנים מעטות. עוד על משפחת הסבכיים מאת חיים מויאל

 עוד על סבכיים מאת אורי גורפין

 

פשושים

 

צילום: אבי בלומן                                                 צילום: איתן קאופמן

 

 

 

צילום: יורם שפירר                                            צילום: איציק אמיר

 

קינון פשוש

 

קן של פשוש על שיח בגבוה כ 2 מטר מפני הקרקע                                                          3 גוזלים בקן

             

שני פרחונים ומימין אחד ההורים ומזון בפיו

צילום: דורון להב

 

 סרטון המראה פשוש בבית גידולו מאת סבטלנה ויפולזוב

 

מקורות מידע ואתרים נוספים:
1.האנציקלופדיה לחי ולצומח של א"י כרך 6. עריכת עזריה אלון. הוצ' משרד הבטחון והחברה להגנת הטבע.
2. תקליטור "העופות בישראל" בהוצאת סי די מדיה.
3. תמונת הפשוש באתר מט"ח בכתובת: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1099&
6. דף מידע: http://www.jbo.org.il/Birds%20ofthe%20month/graceful%20prinia0605.htm

כתבה וערכה שלומית ליפשיץ
shlompof@netvision.net.il
תודות על הסיוע בליקוט החומר לדורון להב.

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org