שרקרק ירוק
צילם: דובי קלעי
שם הציפור בעברית: שרקרק ירוק
שם הציפור באנגלית: Blue-checked Bee-eater
שם הציפור בלטינית: Merops superciliosus
שם הציפור בערבית: وروار عراقي (ורוואר עירקי)
משפחה: שרקרקיים Meropidae
תקופת שהיה בישראל: חולף. דוגר נדיר
תפוצה בעולם: תפוצתו כמקנן בצפון אפריקה מהרי האטלס עד לדלתת הנילוס. מדרום תורכיה עד למפרץ הפרסי ומהים הכספי ועד אפגניסטן והודו. מחוץ לעונת הקינון נוהג לנדוד למרחקים ארוכים למרכז ודרום אפריקה לרוב בקבוצות קטנות, לעיתים בגדולות, הנדידה מתבצעת לרוב בשעות היום.
תפוצה בישראל: השרקרק הירוק ציפור חולפת נדירה שאוכלוסייתה במצב רגישות גבוה. נצפית בתקופות הנדידה – בעיקר בסתיו בין החודשים יולי לאוקטובר וגם במספרים קטנים בנדידת האביב בין מרץ למאי. בשנות ה - 50 דגר לאורך הירדן מים המלח ועד עמק בית שאן במושבות קטנות. כיום דוגר במספרים קטנים בישראל.
מקום חיות: אזורים מדבריים ומדבריים למחצה, ערבות עם עצים פזורים, עמקים, נאות מדבר ואזורים הקרובים למים.
מזון: ניזון בדומה לשרקרק מצוי. מזונו העיקרי - דבורים ומכאן שמו האנגלי. נוהג לגוון בחרקים מעופפים כגון: צרעות, נמלים מעופפות, טרמיטים, שפיריות, חיפושית, ציקדות, פרפרים ועשים. את רוב טרפו הוא לוכד באוויר. טרף גדול נלקח לטיפול על ענף של עץ. לעיתים צד את טרפו על הקרקע.
מקור השם שרקרק נובע מקולות השריקות שהוא משמיע. השרקרק מוזכר במסכת חולין. ...והא ההוא דיתיב בי כרבא ושרק... (סג, ע'א).
שמו המדעיMerops השרקרק super ארוך cillos זנב אהרוני כינהו "שרקרק פרסי" בדומה לשמו בערבית שרקרק עירקי, כינויים הנובעים מאזור תפוצתו.
שמו באנגלית נובע מצבע לחייו הכחול.
משפחת השרקרקים מונה 3 סוגים, 25 מינים ו52 תת-מינים.
הסוג שרקרק (Merups) מונה 22 מינים במשפחה.
בני הסוג הנצפים בארץ:
א. שרקרק מצוי Merops apiaster
ב. שרקרק גמדי M.orientalis
ג. שרקרק ירוק M. superciliosus
סימני זיהוי:
גדול מעט מהשרקרק המצוי- אורכו 31ס"מ אברות זנבו המרכזיות דקות וארוכות מוסיפות לו עוד 7 ס"מ, משקלו 38-56ג' ומוטת כנפיו כ 49ס"מ.
שרקרק גדול, רזה, רובו צבוע בגווני ירוק. כנפיו ארוכות, לחייו ומצחו תכולים, גרונו ערמוני-כתום, תחתית כנפו ערמוני. גרונו חסר את הפס השחור האופייני לשרקרק המצוי ולשרקרק הגמדי. הנקבה דומה לזכר אבל אברות זנבה המרכזיות קצרות משלו.
חברתיות:
אורח חייו דומה לשרקרק המצוי. בתקופת הקינון נוהג לקנן ביחידות ולעיתים בקבוצות קטנות.
קינון ודגירה:
הביצים מוטלות בחודשים מרס – יוני. הקן נבנה ביחידות ולעתים בקבוצות. לפעמים מקנן במושבת שרקרק מצוי. הקן נבנה בתוך מחילה שאורכה 1-3 מ' (תלוי בדחיסות העפר) בגדות תעלה השקיה, קיר נמוך של אדמה דחוסה, בקרקע מוגבהת לצידי דרכים וכד'. המחילה מוטה כלפי מטה בזוית של 20 מעלות. פתח הכניסה קוטרו כ 8 ס"מ. אורך תא ההטלה 15 – 20 ס"מ וגובהו 12 ס"מ. בתטולה 4 – 8 ביצים. הדגירה מתבצעת במשך היום ע"י שני ההורים בלילה ע"י הנקבה. הדגירה נמשכת 23 – 26 ימים.
עוד סדרת הכחלאיים
מקורות המידע:
1. דולב,ע. פרבלוצקי א. (עורכים) 2002, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
2. היינצל ה. 1975, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
3. חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברים.
4. מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .
5. ענבר, ר. 1977מדריך לציפורי ארץ ישראל , הוצאת אחיאסף.
6. פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת משרד הביטחון.
7.
ד1. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. 1977-8 Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, , Oxford University Press.
8. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
9. Handbook of the Birds of the World, Vol 6, Lynx Edicions 2005, Barcelona
10.בולי שרקרק גמדי http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/ar1.html
ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב
מקור הקולות:
1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר
2. מתוך אתר youtube
3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound
4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm
5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org