תפוחית מצויה

תפוחית מצויה

שם לטיני: Carduelis cannabina

שם אנגלי: Linnet

שם ערבי: عصفور تفاحي - תופאחי  

 משפחה: פרושיים. Fringillidae

 צילומים נוספים

מקור השם – תפוחית מצויה

שמה המדעיAcanthis  - הקוציץ,  שונה ל Cardus – מין קוץ   cannabis - - צמח הקנביס שמזרעיו היא ניזונה.  שמה בשפות אירופיות אף הוא עפ"י הזרעים שמהם היא ניזונה, כגון הפשתה -  Linnet. כך קרא לה גם מנדלי מוכר ספרים– פשתני. בשל צבע חזהו האדמדם של הזכר הדומה לצבע התפוח הוענק לה שמה העברי תפוחית ע"י אהרוני. שמה בערבית תופאחי נגזר מהשם העברי.

שמו הלטיני הקודם Acanthis  שונה ע"י:

2009 Handbook of the birds  of the world  . (מגדיר הציפורים של  BirdLife) .

התפוחית משתייכת למשפחת הפרושיים המונה 29 סוגים המתחלקים ל-144 מינים

 הסוג Cardurlis  מונה 84 מינים.

בארץ נמצאים 4 מינים בסוג זה

1. ירקון
2. חוחית
3. חורפי
4. תפוחית

למין תפוחית יש ארבעה תת מינים. בארץ ישנם שניים :

1. C . c. cannabina,    מבקרת חורף ברוב חלקי הארץ
2. C . c. bella  עוברת אורח ומבקרת חורף ברוב חלקי הארץ

תפוחית מצויה – סימני זיהוי:

ציפור קטנה עד בינונית בגודלה, בעלת גזרה דקה, זנב ארוך ומקור אפור. חסרת מנוחה ומרבה לבצע מעופים קצרים. אורכה 14 - 13 ס"מ, משקלה  15- 21 גרם, ומוטת כנפיה 25.5 – 21 ס "מ. מקורה עבה וקצר ומותאם לאכילת זרעים. צבעה הכללי חום, ראשה אפור עם כתם בהיר בלחיים, צווארה לבנבן בז' עם נקוד כהה ולא בולט במרכזו.  באביב הזכר מתבלט בצבעי מצחו וחזהו ההופכים לוורודים אדמדמים. בשאר ימות השנה גבו וכנפיו בצבע חום ערמוני. כמו כן ניכרת התפוחית  בפס לבן בכנף הנראה הן בעמידה והן במעוף וכן בעל שת לבן ושולי זנב לבנים שבולטים בעת מעוף. הנקבה דומה לזכר אך ללא גווני האדום. שירתה- ציוצים נעימים, דומה לשירת הירקון, רק גבוהה יותר.  היא שרה בעיקר בעת מעוף.

 לתמונות תפוחית  ולשמיעת שירתה היכנסו לקישור

http://www.youtube.com/watch?v=gzGzER8-sdQ

חברותיות:     

בסתיו התפוחיות מתלהקות בעיקר בשפלה ובמישור החוף. מחוץ לעונת הקינון הן מתלהקות ללינה בחורשים. בתקופת האביב הלהקה מתפזרת. הדגירה מתבצעת במושבות דלילות בהן יש מספר מטרים בין הקינים.

תפוצה בעולם:

 התפוצה אירנו-טורנית, אירו-סיבירית וסביב ים התיכון. בדומה לתפוצת הירקון והחוחית. 

מפת תפוצת תפוחית מצויה:

צהוב - אזורי שהיה בקיץ. כחול – אזורי שהיה בחורף. ירוק אזורי שהיה כל השנה

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

עונתיות ושכיחות:

בישראל התפוחית יציבה בגולן, בגליל, בהרי הכרמל והרי יהודה. בסתיו היא מתלהקת, לעתים יחד עם פרושים אחרים ומשוטטת בשפלה, במישור החוף ומגיעה לנגב.  ייתכן ובתקופה זו היא חוברת לתפוחיות חורפות שמגיעות מאירופה. באביב חוזרת התפוחית לאזורי ההרים.

  מקום חיות:

שדות בור מישוריים ופתוחים עם עשבים ושיחים, גבעות עם עצים פזורים, יערות דלילים בעיקר בקרחות ושולי היער, מטעים, פרדסים, כרמים, פארקים וגנים גדולים.

 תזונה:

מזונה העיקרי זרעים וזרעונים של מגוון רחב של פרחים ושיחים. מגוונת את מזונה בניצנים שונים ופרות ומגוון רחב של חרקים וחסרי חוליות. בארץ חביבים עליה הניצנים והפירות של צמח הסירה הקוצנית.

קינון ודגירה:

 הריבוי מתרחש מאמצע אפריל עד תחילת אוגוסט בשנים עד שלושה מחזורי דגירה. לעיתים רחוקות הזכר פוליגמי. הקשר בין בני הזוג יציב ובשונה מבני הסוג נמשך הקשר הזוגי מעבר לתקופת הקינון. הזכר טריטוריאלי באזור הקרוב לקן ומפגין זאת בשירתו, סימור נוצות הראש והחזה, פרישת הכנפיים לצדדים ובקפיצות סביב הנקבה.

 הקן נבנה במסעף ענפים של עץ, שיח, או בן שיח, לעתים בשיח קוצני, לרב בחלקות אורן צפופות בגובה של עד שלושה מטרים מעל הקרקע.  מבנה הקן סלסילה קטנה, בדומה לקינה של החוחית. הקן  נבנה ע"י הנקבה מענפים קטנים וסיבי צמחים ומרופד בשורשים, טחב, שער פרווה ונוצות. בתטולה 4-6 ביצים חיוורות או צבועות בצבע כחלחל-לבן, מפוספס בפסים ורודים עד סגולים או בפסים חומים עם כתמים גדולים בצבע סגול-שחור. הדגירה נמשכת בין 10 ל- 14 ימים. הנקבה דוגרת לבד והזכר מאכילה במשך זמן זה במרחק מה מהקן. עם בקיעת הגוזלים ממשיך הזכר להאכיל את הנקבה והיא מאכילה את הגוזלים. לאחר מספר ימים שני ההורים מביאים אוכל לגוזלים. הם מקיאים גושי זרעים שרוככו בזפק והודבקו בריר. כמעט שאין חרקים במזון של הגוזלים. לאחר כ- 13 יום פורחים הגוזלים מהקן.

תוחלת חיים

תוחלת חיים הארוכה ביותר של תפוחית יציבה ונודדת חלקית, שתועדה, היא   8 שנים ו-11חודשים.

 פרטים מיוחדים :

מיקומו הנמוך של הקן מגביר את פגיעות הגוזלים ע"י סמורים ונמיות וגם ובעיקר ע"י עורבים.

המקורות 

1. היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.1957. הוצ' הקיבוץ המאוחד.

2. היינצל ה. 1975, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

3. חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברי

4. מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

5. ענבר, ר. 1977 מדריך לציפורי ארץ ישראל  , הוצאת אחיאסף.

6.  פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת  משרד הביטחון.

7. פלקיס יהודה, הצומח והחי במשנה, תשנ"ג.

8. קוסובסקי, אוצר לשון התלמוד, תשי"ד.

9. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

10. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

11 Handbook of the Birds of the World, Vol 14  . 5 , Lynx Edicions 2005, Barcelona

12. http://israelibirdsstamps.yardbirdsil.info/bl9.html

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il