חנקן אדום-גב

חנקן אדום-גב

Lanius collurio

Red-backed Shrike

الصرد أحمر المدعومة                                                               

משפחת החנקניים Laniidae    

עוד תמונות של חנקן אדום-גב

פירוש השם המדעי של הסוג Lanius – פירושו קצב, שם זה מרמז על מנהגם לשפד ולקרוע את טרפם בעודו חי. זו הסיבה שחלק מהחנקנים נקראים באנגלית butcher birds.

 collurio– מין ציפור שיר. שמו האנגלי והספרדי "חנקן אדום-גב" תרם את שמו העברי.

מנחם דור זיהה אותו בלקיסקון הזואולוגי עם הציפור התלמודית ברדא (מלשון ברוד) בשל הפספוס הרב על גופו. אמר רב יהודה צרדא שרי ברדא אסירי... חולין סב, ע"ב.

בזמנו נחשב החנקן אדום הגב Lanius collariu  כתת מין של חנקן הערבות-  L.isabellinus   הנמצא בארץ אבל בדיקות גנטיות קבעו שהוא מין נפרד. לחנקן אדום הגב יש שלושה תת מינים החולפים בישראל ואחד מהם-  L. c. kobylini הוא דוגר נדיר בגולן ובגליל.

בארץ ישנם 7 מינים בסוג חנקן Lanius והם:

חנקן ערבות, אדום-גב, שחור-מצח, אדום-ראש,  נובי, דרומי (בעבר נחשב תת מין של ח. גדול) וחיוור (בעבר נחשב תת מין של ח. גדול).

סימני זיהוי של חנקן אדום-גב:

חנקן קטן למדי, אורכו כ-17 ס"מ, משקלו  כ-26-28 גרם ומוטת כנפיו כ- 24-27 ס"מ. כנפיו קצרות יחסית ואילו זנבו ארוך יחסית. המקור מאונקל. ראשו ועורפו של הזכר אפורים, פס העין והמקור שחורים. גבו וסוככות הכנף אדמדמים-חומים, הלחי והגרון לבנבנים, הגחון ורדרד והזנב שחור ובסיסו לבן.

ראשה וגבה של הנקבה חומים, גחונה ורדרד ומפוספס בכתמים חומים-אפורים עדינים.

סרטון שמראה ומשמיע חנקן אדום גב זכר בוגר ובסופו גם נראית נקבה

http://www.youtube.com/watch?v=YjVwcBMZSqU

סרטו המראה צילומים של חנקן על רקע שירתו

http://www.youtube.com/watch?v=PC5puDHHrc4

סרטון קצר המראה ומשמיע חנקן אדום גב צעיר

http://www.youtube.com/watch?v=z-tmlfCsxSw

חברתיות:

להוציא את תקופת הנדידה החנקן אדום-גב חי ביחידות. לקראת תקופת הקינון הזכר מסמן את תחום נחלתו ע"י מעוף בין העצים שבנחלה.

תפוצה בעולם:

                               מפת תפוצת  חנקן אדום גב:

                        צהוב - אזורי שהיה בקיץ. כחול – אזורי שהיה בחורף

                                 המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world                             

זו ציפור בעלת תפוצה פליארקטית (אירופה ואסיה בעלת האקלים המתון- ממוזג) ללא אזורי הטייגה והטונדרה. האוכלוסייה נודדת בסתיו לדרום אפריקה.

מקום חיותו באקלים מתון, ים תיכוני, ערבתי, בעיקר מישורי, שטוף שמש, יבש או אפילו צחיח למחצה, ועל פני רמה או שטח משופע בעדינות, עם צמחיה מפוזרת או פתוחה של שיחים, עצים נמוכים המספקים ציד ואפשרות לתצפית לשם ציד חרקים וטרף קטן.

תפוצתו בארץ:

שלושת תת המינים מבקרים וחולפים בישראל ומצויים בסתיו ובאביב.  בסתיו נצפה המין מסוף אוגוסט ועד אמצע נובמבר, אך בעיקר בספטמבר, בתקופת האביב הוא מצוי מאמצע אפריל ובעיקר במאי. באביב אוכלוסיית החנקנים אדומי-הגב הנודדת דרך ישראל גדולה יותר מאשר בסתיו עקב הצטרפות נודדי מרכז אירופה, שבסתיו נודדים דרומה תוך חציית הים התיכון בין יוון ללוב ומצרים ואילו באביב הם חוזרים לאירופה דרך ישראל. תת המין  L. c. kobylini מקיץ ודוגר נדיר בגולן ובגליל.

תזונה:

בעיקר חרקים, לרוב חיפושיות, גם חסרי חוליות אחרים, יונקים קטנים, ציפורים וזוחלים. במהלך הנדידה הם ניזונים בעיקר מציפורי שיר קטנות. רוב הטרף נלכד במקומות חשופים. אסטרטגית הלכידה מתבצעת בדרך כלל ע"י ישיבה והמתנה על ענף או עצם נמוך והסתערות לעבר הטרף. הובחן שחרקים נעים גדולים נתפסו לאחר גלישה ישירה ואיטית ממרחק של כ-30 מ', לפעמים עם צוואר מושט, גלישה שיכולה להיגמר בריחוף קצר לפני צלילת הציפור לתוך הצמחייה שעל פני הקרקע.  רוב הטרף הוא לצריכה מידית, אך יש שפריטי טרף משופדים על קוצים, ענפים שבורים וגדרי תיל וכנראה נאכלים מאוחר יותר.  

החנקן נוהג להכות חרקים שצד, על פני מצע, לשם הסרת הרגלים. בעל חוליות הוא צד תוך שהוא מכה בעורפם.

קינון ודגירה:

עונת הקינון מתחילה בחודש מאי וממשיכה עד ליולי, תלוי בקווי הרוחב. תהליך מציאת בני הזוג זה את זה מהירה, החיזור נעשה כשהזכר מאכיל את הנקבה שמרטטת בכנפיה כמו גוזל.  הקן נבנה על גבי שיחים או עצים קטנים, בגובה של 1 – 5 מטרים מעל פני הקרקע. הזכר בוחר את מקום הקן ומערים במקום ערימת זרדים. לאחר מכן ממשיך להביא חומרי בניה והנקבה מניחה ומארגנת אותם לקן. הקן שנראה מגושם ומרושל, בנוי מחלקי צמח ירוקים, שורשים, עשב וחזזיות. הריפוד נעשה מעשבים, שיער, בד, טחב ופרווה. קוטר הקן כ-13 ס"מ ועומקו 3 ס"מ.

בתטולה לרוב בין 3 ל-7 ביצים שלרוב צבען בז' מוכתם בכתמי חום זיתני אפור. יש גיוון גדול בצבע הביצים ולעתים הן ירוקות, ורודות, וחומות מגוונות בכתמים חומים, אדומים, אפורים או סגולים. הדגירה מתבצעת ע"י הנקבה בלבד ונמשכת 14 – 16 לפעמים 20 ימים. הזכר מאכיל את הנקבה במהלך הדגירה. הגוזלים שוהים בקן 15 יום.  בשבוע הראשון האפרוחים ניזונים ע"י הזכר בלבד ולאחר מכן ע"י שני בני הזוג.

סרטון המראה את הליך הקנון וגם האכלה של נקבה בקן על ידי הזכר

http://www.youtube.com/watch?v=SdS-ZwP5jw4

 כתבה על חנקים מאת חיים מויאל

מידע מעניין:

במצרים הקדומה החנקן אדום-גב נחשבה לציפור קדושה בעלת תשע נשמות. ייתכן שזה מקור שמה בגרמנית שפירושו 'תשע מיתות'.

שירת הזכר חלשה ומורכבת מחיקויים של ציפורי שיר מסביבתו הקרובה.

מקורות מידע

1. היינצל ה. 1975, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברים.

3. מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

4. ענבר, ר. 1977 מדריך לציפורי ארץ ישראל  , הוצאת אחיאסף.

5.  פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת  משרד הביטחון.

6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

8 Handbook of the Birds of the World, Vol 14  . 5 , Lynx Edicions 2005, Barcelona

9. http://israelibirdsstamps.yardbirdsil.info/az2.html

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il