חטפית לבנת-עורף

 

חטפית לבנת-עורף

                                                                       Ficedula albicollis

Collared Flycatcher

خاطف الذباب المطوق חַ'אטֶף א-דֻּ'בַּאבּ אלְמֻטַוַּק     

משפחת החטפיות Muscicapidae    

 

 תמונות של חטפית לבנת-עורף

 

שמה המדעי (pica) תאנה  (biccare)  לנקר (albus)  לבן (collum)  צוואר כלומר "מנקר תאנה לבן-צווארון". בדומה לשמה האנגלי, הגרמני, הספרדי, הצרפתי והערבי שמשמעותם  "חטפית קולר"  ובדומה לשמה העברי-"חטפית לבנת-עורף".

 

הסוג חטפית מונה 29 מינים המחולקים ל 56 תת מינים.

בארץ ישנם 5 מיני חטפיות

חטפית אפורה Muscicapa striata

חטפית גמדית  Ficedula prvaa

חטפית טורקית     Ficedula semitorquata                                   

חטפית שחורת-עורף  Ficedula hypoleuca                                    

חטפית לבנת-עורף  Ficedula albicollis

 

                                                                                                                 

סימני זיהוי:

דומה במבנה הגוף לחטפית אפורה אך קצרה וגוצית יותר ושונה בצבעי הלבן והשחור של נוצותיה. אורכה 13 ס"מ משקלה 14 ג' ומוטת כנפיה 22-24 ס"מ.

דומה מאד לחטפית שחורת-עורף בכך שלזכר יש גב וראש שחורים מבריקים, חזה ובטן לבנים וכתם לבן בכנף ובמצח והמקור, הרגלים והזנב שחורים.  שונה מחטפית שחורת-עורף בכך שלזכר פס צווארון לבן, על-שת לבן יותר וכתם לבן גדול יותר בכנף. הנקבה כמו נקבת שחורת-עורף, חומה-אפורה בחלקי גופה העליונים, גחונה לבנבן אפרפר, נוצות זנבה העליונות חומות-שחרחרות. נוצות הכנף חומות כהות ולבנות בבסיסן.

הכתם הלבן בכנפיה של לבנת-העורף בולט יותר בעמידה ובמעוף.

 קולות: קריאות קשר ואזהרה – שריקה דקה וממושכת וכן משמיעה צקצוק שקט. שירתה – רצף של שריקות ממושכות צורמות המושמעות באיטיות ולעיתים תוך שינויים ניכרים בגובה הצליל. גם הנקבות שרות!

בסרטון זכר של חטפית לבנת עורף נכנס ויוצא מתיבת קינון ושר

 

 נקבה של חטפית לבנת עורף שרה

 

 

חברתיות:

החטפית לבנת-עורף היא ציפור טריטוריאלית בתקופת הקינון. מונוגאמית, מתלהקת בלהקות גדולות בזמן הנדידה.

 

תפוצה בעולם:

תפוצתה משתרעת על פני אירופה, משוודיה, צרפת וגרמניה משם לרוסיה אוקראינה ואיטליה. נודדת לסוואנות של דרום מזרח אפריקה.

   

מפת תפוצת חטפית לבנת-עורף:

צהוב - אזורי שהיה בקיץ. כחול – אזורי שהיה בחורף

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

 

 

בית גידולה יערות פתוחים ושולי יער, חורשים, באזורים לחים עם עצים פזורים,  פארקים ושדרות. לקראת הקינון מעדיפה עצים גבוהים ביערות נשירים.

 

תפוצה בארץ:

בארץ היא חולפת נדירה בסתיו, חולפת שכיחה באביב בחודשים מרס-אפריל. מעדיפה עצים וגינות.

 

תזונה:

מזונה העיקרי חרקים מעופפים- זבובים, יתושים ופרפרים. בתקופת הקינון ובעיקר בסתיו ניזונה גם מגרגרים שונים ומפירות עסיסיים.

החרקים נלכדים תוך כדי מעוף: החטפית ממתינה על ענף גבוה בעמידה זקופה ומזנקת מידי פעם לאוויר או אל הקרקע לתפוס חרק. לאחר מכן חוזרת לרוב למקום עמידתה הקודם ומרטטת בכנפיה וזנבה בצורה טיפוסית. כך כנראה היא מדגישה את נוכחותה בפני בני מינה.  במעופה היא מתמרנת בקלות ועשויה לשנות כיוון באוויר.

 

 

 קינון ודגירה

מאמצע באפריל ועד תחילת יולי, לרוב מחזור הטלה אחד. לרוב מונוגאמית. טריטוריאלית. הקינון בחללים בעצים או בקירות ואף בתיבות קינון בגובה של 10- 15 מטר מעל פני הקרקע. המרחק הממוצע בין חורי הקינים 200 מ'. תחום המחיה הגדול נשמר רק במהלך החיזור והיווצרות הזוג. השטח "מתכווץ" לאחר מכן לאזור קטן סביב הקן.

הקן נבנה על ידי הנקבה. בבסיסו עשב יבש גבעולים והוא ומרופד בדשא עדין.

בתטולה  בדרך כלל 5-7 ביצים, הדגירה מתבצעת ע"י הנקבה.
עם הבקיעה הגוזלים  מטופלים על ידי שני ההורים.
רוב ההפסדים של הביצים והצעירות נגרמים בשל טריפה על ידי נקרים ונמיות.

 

מידע מעניין:

החטפיות לבנת-העורף ושחורת-העורף דומות מאד במראן ומשלימות זו את שטח תפוצתה של זו. אחת הסברות היא שמוצאן אחיד אך בעידן הקרח הן נדחקו דרומה ושתי האכולוסיות בודדו זו מזו האחת – זו שהפכה לימים  ללבנת העורף לחופי הים התיכון והשניה – זו שהפכה לשחורת עורף למערב אירופה. הן התפשטו בהדרגה ולאחרונה שוב נפגשו שני המינים ובשטחי החפיפה יש בני כלאיים פוריים.

סרטון המראה בן כלאיים.

כתבה על נדידת חטפיות שחורות -לבנות בישראל 

מידע  מענין נוסף – הזכר נוהג לעתים לנטוש את הנקבה לאחר ההטלה ולחפש נקבה אחרת ולהקים איתה קן חדש.

 

מקורות מידע:

1. היינצל ה., פיטר, ר., פרסלאו ג'., 1975,  הציפורים, מגדיר שלם.  הוצאת הקיבוץ המאוחד.2.

2. חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הוצאת טבע הדברים.

3. מולארני, ק., סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

4. ענבר, ר. 1977, מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.

5). פז ע. 1986, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל" הוצאת משרד הביטחון.

6.

. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

7.

Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

8.

Handbook of the Birds of the World, Vol 11    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

9.

. http://israelibirdsstamps.yardbirdsil.info/bd43.html

 

 הערה קובץ הקול נלקח מתוך אתר http://www.xeno-canto.org/

מספר קטלוגי XC129457 הוקלט על ידי   Mathias Ritchard

 

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il