תוכי נזירי

                                       

השם תוכי מוזכר בתנ"ך ....שנהבים וקופים ותוכים ....מלכים א' י' 22. שמו העברי לקוח מתרגום שמו האנגלי שפירושו "תוכי-נזיר קטן", משום שנראה כלבוש בלבן ועטוף גלימה כנזיר. שמו המדעי אף הוא מרמז לנזירות Myiopsitta  – סוג של נקר  monachus – מתבודד, וזאת על אף שהוא אינו מתבודד כלל ובדרך כלל מצוי בלהקות. שמו הנוסף באנגלית -תוכי קוואקר על שום מנהג של נענוע הגוף הקיים בצעירים וגם בשעת חיזור . אחד המינוחים של ניענוע באנגלית הוא quaking.

ראו בקישור את תנועת הנענוע:

http://www.youtube.com/watch?v=qjo1l-M3nbs

 

הסוג מונה שני מינים: המין הנמצא בארץ מונה 3 תת מינים כשבארץ נמצא תת המין הראשי M.m.monachus  שהתחיל להתרבות בגוש דן כפליט תרבות לאחר שברח מהצפארי. זו ציפור שנחשבת אינטלגנטית ומסוגלת ללמוד מגוון גדול של מילים ולכן מגודלת בשבי.

בקישור תוכי נזירי 'מדבר'

http://www.youtube.com/watch?v=cLL3RQRNAC8&feature=related

 

סימני זיהוי:

אורכו 28-29 ס"מ משקלו  90-140- ג'. המצח,  הלחי והסנטר, החזה והבטן  אפורים בהירים. לעיתים על הבטן יש נימור חום בהיר. הגוף ירוק, אזור הבטן התחתונה והשת צהוב ירקרק. כנפיו ירוקות בהירות וקצות הכנפיים כחול עמוק. הזנב ארוך וצבעו ירוק עם כתמים כחולים. המקור בצבע וורוד- חום בהיר. עיניים בצבע חום כהה ורגליים אפורות. אין הבדל במראה בין זכר ונקבה.

ציפור רעשנית – משמיעה קולות קריאה רמים וצרודים.

שמיעת קולות ניתן בקישור:

http://www.xeno-canto.org/XCspeciesprofiles.php?species_nr2=861.00&pagenumber=&order=taxonomy&view=3

התעופה בנפנוף כנפיים מהיר ובגובה של  עד כ 10 מטר.

הם מסוגלים לשנות כיוון וגובה במהירות.  

 

חברתיות:

בדרך כלל מתגודד בקבוצות קטנות, לעיתים בזוגות או בודדים. לן בלינה מקובצת סביב ובתוך הקן.

 

תפוצה טבעית בעולם:  

                                                        

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

 

תפוצתו בדרום אמריקה-  מבוליביה, פרגוואי, ברזיל ועד ארגנטינה. כיום התחילה אוכלוסיתו להתפשט כציפור פולשת בצפון אמריקה, אירופה, יפן וישראל.  יציב בתחום מחייתו.

 

תפוצתו בארץ:

בארץ מצוי בגוש דן וסביבתו הקרובה.

 

בית הגידול: שפלות פתוחות למחצה, עד לרום של 1000 מ', חורשים, יערות דלילים סבכי שיטה, מטעים ובמיוחד בקרבת מגורי אדם ובפרקים עירוניים.

 

תזונה:

זרעים של עשבים הכוללים תירס, דורה ושאר דגניים, זרעי חמניה, מגוון עלים, דשא, ניצנים, פרחים, פירות כאפרסקים, אגסים ופרי הדר וחרקים. באוספו מזון נוהג לעיתים ללכת על הקרקע. הוא גם מטפס מצוין באמצעות מקורו ורגליו. נחשב כמזיק לשדות חמניות ולמטעי פירות.

 

קינון ודגירה:

בשונה מתוכים אחרים שהם מקנני חורים בונים התוכים הנזירים קן ובו מקננים בין זוג אחד ל- 20 זוגות. הקן שקטרו מטר ויותר בנוי מענפים שקוצצו בעזרת המקור ונבנה במשותף על ידי מספר זוגות וצעירים על צמרות עצים גבוהים וסבוכים, לעיתים על עמודים ובמבנים. הקן משמש כל השנה ללינה ובעונת הקינון לגידול הצאצאים. הקן הענק דורש תחזוקה מתמדת.

התא בנוי ממסדרון שבקצהו חדר מורחב בו יכול התוכי להסתובב.  הקן יכול להגיע לגודל ענק וידוע על קן שמשקלו היה 1200 קילו גרם. לעיתים קרובות מצטרפים שותפים נוספים לקן הענק – כגון מאינות, דרורי בית ועוד ולעיתים משמש הקן כפלטפורמה לקינון של דורס.

הזוגות מונוגאמים. החיזור כולל סירוק הדדי, נשיקות מקור, האכלה הדדית ואחיזת מקור תוך נענוע הדדי של הראשים. ההזדווגות מתרחשת בקרבת הקן או בתוכו. בתטולה 5 – 12  ביצים. הביצים לבנות, מעוגלות, ללא צד חד וכד תמונה בקישור . 

הקינון בישראל הוא בין אפריל לסוף אוגוסט או אף יותר. הטלת הביצים של הקינון הראשון היא באפריל.  הדגירה נמשכת 24 ימים, בעיקר על ידי הנקבה, כשהזכר מביא לה מזון. שני ההורים מאכילים במזון לעוס. הצעירים עוזבים את הקן בגיל 40-50 יום והם עצמאים לגמרי בעזבם. בדרך כלל מספיקים התוכים הנזירים שני מחזורי קינון בשנה. לעיתים קרובות לזוג המקנן יש פרט נוסף, צעיר, שמסייע להם בקינון ובהאכלת הגוזלים.

 

אורך חיים: 15- 20 שנה

 

פרטים מיוחדים:

התוכי הנזירי היא ציפור החביבה על מגדלי ציפורים בשבי. ארגנטינה יצאה משנת  1985 עד שנת 1989 82,442 תוכים נזיריים בממוצע לשנה ומשנת 1993 הגבילה את היצוא ל- 24,000 לשנה. התפשטות המין בישראל התחילה בשנת 1997 לאחר בריחה של מספר פרטים מפארק הצפארי בגני יהושע. וכן מספר פרטים שברחו ממושב ירקונה (מידע בעל פה מאוהד הצופה).

 

התוכי הנזירי אינו מוגן ומותר ללכוד אותו ואף להרוג בישראל. ההיתר בקישור

 

התוכי מסב נזק למגדלי התותים בישראל ,חורף תשפ"ב 2022. בפברואר 2022 כתב ד"ר  יואב מוטרו, מנהל תחום חולייתנים וחלזונות, השירותים להגנת הצומח ולביקורת משרד החקלאות ופיתוח הכפר: 

 "כיום (פברואר 2022)  נפוצים התוכים הנזירים בכל המרכז ומושכים דרומה וצפונה.
להבדיל מהדררות הוותיקות יותר בישראל, הנזירי אוכל מהקרקע ועיקר הנזק שהוא מסב בארץ זה לתות שדה.
אני הייתי שותף לפיתוח נץ רובוטי שמבריח את התוכי הנזירי - אבל זה מתקן ופעילות שדורשים מימון (בערך שלושת אלפים שח ליום בעונה בכל איזור בו פועלים . ותוכי נזירי דורש טיפול איזורי - מגדלי התות מאד לא מאוחדים.
השנה נצמצם רבייה על ידי שימון ביצים (שיטה בדוקה שפיתחתי יחד עם יואב מולר) ובמקביל אני בוחן שיטות לדחות אותם מהקן (עדיין בבדיקה - פחות מבטיח...).
ניסינו להרחיק אותם בעזרת לייזרים, זה עובד על עופות אחרים, אבל על תוכים מסתבר שלא.
ירי הוא מסובך בגלל דעת קהל שלילית ובגלל הצורך בשמירת מרחק מישובים - שבמקרה של תות שדה - כמעט אף פעם לא קורה.

בקיצור, אני על זה. מקווה לשיתוף פעולה עם מגדלי התותתים"

 

וידאו תוכים נזירים במהלך אכילה. צילמה רותי שולר

 

מקורות המידע:

1. Handbook of the Birds of the World, Vol 4, Lynx Edicions 2005, Barcelona

2.  תוכי נזירי -: http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/ak3.html

3. אתרי אינטרנט

http://www.birdtricks.com/Quaker-Parrot/myiopsitta-monachus.html

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Monk_Parakeet

 

http://www.oiseaux-birds.com/card-monk-parakeet.html

 

https://birdfact.com/articles/monk-parakeet-nesting

 

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il