מאמרים על ציפורים ושינוי אקלים (רכזה וערכה שלומית ליפשיץ)

 

מאמרים עברית עברית:

 

שינוי האקלים הנוכחי ועתיד החיים על פני כדור הארץ   קישור

 

 

 

מאמרים אנגלית

 

השפעת אורך היום על מידת הפעילות של הציפוריםהשפעת אורך היום על מידת הפעילות של הציפורים בקישור (בדקו אצל 4 מיני עופות נודדים את ההשפעה של אורך יום על מידת ומשך הפעילות ומצאו שככל שהיום ארוך יותר משך הפעילות רבה יותר)

 

גמישות מוגבלת בתזמון היציאה לנדידה בנתיב הנדידה-ים תיכוני בקישור 

(שינויים במועדי הגעה של ציפורי שיר  נודדות באביב שנלכדו לטיבוע בתחנת מנוחה באילת במהלך 17 שנים. שיערו שיקדימו כדי להתאים לפנולוגיה של הצמחים באילת. בפועל מצאו שרק זכרים של חכלילית עצים הקדימו ו 2 מינים אחרים שנבדקו לא שינו. בהקדמה כתוב שנמצאו באירופה עדויות רבות להקדמת מועד הגעה לאתרי הקינון בעקבות ההתחממות הגלובאלית. עוד דבר שנאמר כאן ובעוד מאמרים הוא שהשינויים מעשי ידי אדם והשינוי האקלימי גורם לירידה משמעותית באוכלוסיות הציפורים הנודדות בהשוואה ליציבות).

 

ציפורים נודדות תחת איום בקישור: 

התדרדרות ואובדן של בתי גידול, ציד לא חוקי ושינויי אקלים מאיימים על אוכלוסיות ציפורים נודדות באירופה.

נמצא שאוכלוסיות של ציפורים שמקננות באירופה ונודדות לאפריקה כמו גם אוכלוסיות שמקננות בצפון אמריקה ונודדות לדרום אמריקה קטנו כתוצאה מהאיומים שנמנו למעלה. יש להשקיע בפיתוח בתי גידול שיהוו תחנות עצירה וקינון וכן להפסיק את הציד.

 

נדידת בעלי חיים לקווי רוחב צפוניים: שינויים סביבתיים ואיומים הולכים וגוברים בקישור

בקרב מינים נודדים יש ירידה גדולה באוכלוסיה ביחד למינים יציבים,  בגלל פגיעותם לשינויי האקלים וללחץ האנושי. דאגות גוברות בנוגע לבעלי חיים נודדים מחייבות הערכות בנוגע למינים המסתמכים על נדידה למרחקים ארוכים צפונה. גוף הולך וגדל של עדויות מצביע על כך שבעלי חיים מאיזורים ממוזגים וארקטיים צפוניים חווים כיום זמינות ואספקת מזון נמוכות יותר, לחץ גבוה יותר של  פתוגנים וטפילים, כמו גם שיעורי טריפה מוגברים, בהשוואה לעשורים קודמים.  משערים כי היתרונות הטבעיים של נדידה לקווי רוחב צפוניים נשחקים. הבנת המנגנונים הבסיסיים של השפעות אקולוגיות תאפשר חיזוי ומיתון טובים יותר, כמו גם תובנות לגבי ההשלכות על דינמיקת האוכלוסייה של בעלי חיים נודדים.

 

ירידה באוכלוסייה בסנוניות עצים באמריקה בקישור

באמצעות 43 שנים (1975−2017) של נתונים מאוכלוסייה מקננת של סנוניות עצים (Tachycineta bicolor),  זיהינו הישרדות מופחתת של צאצאים כגורם דמוגרפי סביר לירידה באוכלוסייה. הצלחה  פחותה של גידול גוזלים  הייתה קשורה לטריפה מוגברת ולתנאי מזג אוויר גרועים במהלך ההתפתחות המוקדמת. ייתכן שהשרדות נמוכה קשורה גם לתנאים בשטחי החורף (ש: סנונית העצים דוגרת בצפון אמריקה ונודדת לדרום אמריקה בחורף) . תנאי מזג האוויר האזוריים בשלבים הקריטיים של הקינון  החמירו בהדרגה במהלך תקופת המחקר בת 43 השנים. אף אחד מהגורמים האחרים הקשורים להישרדות הצאצאים לא הידרדר באופן דומה. 

 

ציפורים נודדות למרחקים ארוכים מאוימות על ידי סיכונים רבים ושונים  עקב שינויים גלובאליים קישור. 

מינים רבים נודדים מרחקים ארוכים מדי שנה בין אזורי הרבייה והחריפה שלהם. למרות שהשינוי הגלובלי משפיע על שני האיזורים ,  באמצעות מפות   ומודלים של תפוצת מינים, כימתנו את הסיכון לאובדן איזורי קיוץ  וחריפה ולהגדלת מרחק הנדידה כתוצאה משינויים עתידיים באקלים ובכיסוי היבשה על ציפורים נודדות למרחקים ארוכים של אירופה ואסיה (n = 715). הערכה של  מספר המינים המאוימים היא בחסר של  ב-18%-49% וגודל הסיכון הכולל הוא של של 17-50% מינים. רבים מהמינים שנותחו ועומדים בפני סיכונים מרובים בגלל שינויים גלובאליים  אינם רשומים על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע כמין מאוים או כמעט מאוים. 

 

מעקב אחר אוכלוסיית ענק של פינגווינים צעירים חושף מלכודת אקולוגית כלל-מערכתית  קישור

 

עקבנו  באופן לוויני  ב 8 אתרים אחרי פיזור צעירים של פינוויניים  אפריקאים באיזורי הרביה שלהם

. מודלים של מרחב-מדינה-בית-גידול מראים כי פינגווינים חצו אלפי  קילומטרים רבועים לאזורים של טמפרטורות נמוכות בהם יש כלורופיל גבוה ואי  כיום בגלל התערבות האדם אין במקומות האלה הרבה טרף

 

 

שינוי אקלים וחקר ציפורים:

 

הערה: עדיף לחקור האם שינוי האקלים פוגעים או עדיף - *האם השינויים הגלובאליים פוגעים בציפורים* ו אז ניתן להכניס גם - פגיעה בבתי גידול  ומינים פולשים.

מעט מחקרים בכלל ומישראל בפרט מראים ששינויי האקלים פוגעים בציפורים. הסיבה היא שיש מעט מאד מחקרים ארוכי טווח. רוב המחקרים שנעשים באקדמיה נערכים במהלך שנים ספורות. 

 

נתוני ספירות ציפורים שנעשו לאורך שנים וכן נתוני טיבוע ציפורים.  בקישור מאמר המכיל גרף של *נתוני מפקד עופות המים* שנעשה מידי שנה ב 14.1  בקישור 

 

נתוני ספירת הציפורים בחצרות שהתקיים כבר 17 שנים ברציפות ומראה את העליה באוכלוסיה של המיינה והדררה לעומת הירידה באוכלוסיה של מינים אחרים. ראו במצגת סיכום של ספירת 2021 בקישור    

                                   

סיכום כל הספירות כל השנים כולל אקסל של הנתונים בקישור.     בנתונים אלה ניתן  לראות שחלו שינויים בגודל האוכלוסיות של ציפורי הבר בחצר וזו יכולה להיות מצגת פתיחה לבדוק מה קורה איתן הלאה, מה נעשה איתן בעולם וכיצד ניתן לסייע להן.                                                                                                               

 יום הגעת הנחליאלי 2014 -2022  גרף  בקישור   אקסל של נתוני יום הגעת נחליאלי בקישור

 

 

מחקרים ונתונים מחו"ל -  

 

מחקר נתוני טיבוע: עופות נודדות  נתקלים בטמפרטורות גבוהות יותר אך ממשיכים לעלות במשקל קישור

כדי לקבוע אם מגמות ההגעה השפיעו על תפקוד אתר עצירת הביניים, כימתנו גם מגמות בשימוש באתר ועליית משקל בבוקר.

תאריכי ההגעה התקדמו משמעותית בשלושה מינים, והתעכבו משמעותית בשלושה מינים אחרים. עם זאת, טמפרטורת האוויר בעת ההגעה עלתה עם הזמן באופן משמעותי עבור כל תשעת מיני המחקר. במהלך אותה תקופת זמן, השימוש באתר העצירה ודפוס העלייה במשקל בבוקר נותרו יציבים או גדלו עבור כל המינים. למרות האקלים המשתנה והעלייה בטמפרטורה עם הגעתן של הנודדות.  כתוצאה מכך, הנתונים שלנו מצביעים על כך שמקומות עצירת ביניים אלה ממשיכים לתפקד כאתרי תדלוק. עם זאת, עלינו להיזהר ממצבי סף ומחוסר התאמות אקולוגיות שעלולות להתרחש אם מגמות ההתחממות יימשכו.  ניתן לקבל את נתוני האקסל של המחקר - משלומית Shlomitlif@gmail.com

 

 מצגת המתארת את מחקר נתוני הטיבוע עם מבוא כללי 

 

מחקר שינויים עונתיים בפנולוגיה של סבכי כחול שחור גרון מ 50 שנות טיבוע בארה"ב בקישור