חיפוש:

התמעטות דרורי הבית- מיזם מחקר וסיוע

אנו מבקשים את עזרתכם ומעורבותכם בסיוע למיזם מחקרי בנושא התמעטות הדרורים.

 

הצוות שעורך את המיזם המחקרי: הצפרים ואנשי החינוך - אורנה גמר, הדס כץ שדה-חן שי הלוי, מנחם אדר ושלומית ליפשיץ כולנו מומחים בתחום ושמחים לייעץ.

 

יועץ חיצוני: ד"ר מוטי צ'רטר

 

קהל יעד: מורי מדעים ותלמידים ביסודי ועל יסודי / מתעניינים / אקטיביסטים,

 

רקע:

 

מחקר שפורסם בשנת 2019  שמבוסס על נתוני ספירות ציפורים בישובים מלמד שדרורי בית מתמעטים בישראל הן בתפוצה והן במספר. (ראו כתבה של צפריר רינת במקורות המידע). על פי המחקר הגורם להתמעטות הדרורים בישראל הם שני מינים של  ציפורים פולשות – הדררה המצויה והמיינה המצויה שמתחרות עם הדרורים על מקומות קינון ומסלקות אותם מחורי הקינון שלהם, שכן שני מינים פולשים אלה, בדומה לדרור הבית, הם מקנני חורים. תופעת ירידה באוכלוסיית הדרורים  זוהתה גם במדינות נוספות במערב אירופה, הודו ובאנגליה שם הסיבה אינם המינים הפולשים.  הרחבה: התמעטות דרורי הבית באנגליה

 

60 שניות על דרור הבית מאת הדס כץ שדה-חן

 

א. שאלה למחשבה: האם התמעטות אוכלוסיית דרורי הבית זו בעיה? מה לדעתכם יקרה אם יעלמו  דרורי הבית מהחצרות שלנו?

 

ב. מידע ולמידה: הדרור הוא אחד ממיני הבר בישראל. פגיעה באוכלוסייתו היא פגיעה במגוון המינים. מה יקרה אם יפגע מגוון המינים?

 

מערך שיעור למורה ולתלמיד: מה חשיבות מגוון המינים ? האם חשוב לשמור על מגוון המינים ? 

 

 

ג. מחקר:

 

שאלת המחקר: האם דרורי הבית מתמעטים?

 

החוקרים שצוטטו ברקע שבראש הדף אומרים שכן וחוקרים אחרים אומרים שלא. אנחנו לא יודעים במדויק! אנחנו מזמינים אתכם לתרום מידע שיסיע לענות על שאלה זו.

 

שיטת המחקר: סקר בשלושה שלבים:  

 

א. סקר ציפורים בחצר ביה"ס / ביישוב וסביבתו במטרה לבדוק הימצאות דרורים ומינים אחרים כולל מינים פולשים: דררה, מיינה 

 

ב. התמקדות על דרורי-הבית, הדררות והמיינות שבבית הספר וסביבתו. תצפית, מעקב, הערכת גודל האוכלוסיות , מעקב אחרי הרגלי הציפורים, איתור מקומות הקינון במידה והסקר נעשה בעונת הקינון (אביב וקיץ)          

                       

              ניתן להעזר ב: חקר דרורים בחצר מאת ד"ר שרה קלצ'קו 

 

ג. השוואה לנתוני סקרים שנעשו בעבר והסקת מסקנות: בין נתוני סקר הדרורים המיינות והדררות בחצר ובסביבה לנתוני ספירת הציפורים הגדולה בבית הספר או בסביבתו בשנים הקודמות.

 

ניתן להיעזר בנתוני ספירות הציפורים משנים 2016 – 2020

 

 

כעת ענו על השאלות: 

 

האם חל שינוי במהלך השנים באוכלוסיית הדרורים ? או/ו באוכלוסיית המינים הפולשים? אם כן מה שינוי שחל?

 

האם הממצאים שלכם הם במתאם לממצאי המחקרים שתוארו בפסקת הרקע בהתחלת הדף? 

 

 

 

מיזם - סיוע לדרורים

 

לאחר שבצעתם את מחקר הסקר או במקביל לו אנו מציעים להכין מתקנים שעשויים לסייע לאוכלוסיית הדרורים. איננו יודעים  באם יסייעו. ההשתתפות שלכם תתרום לנו מידע שיעזור לנו לדעת יותר ולהשתכלל.

 

מוצעים 2 שלבים: 1. יצירת והצבת מתקנים. 2 מחקר תצפית

 

1. יצירת והצבת מתקנים

 

א. העלאת רעיונות: תכנון מתקני האכלה ייעודיים לדרורים, שלא יאפשרו למיינות ודררות לאכול בהם והתקנת המתקנים.

   לקבלת רעיונות והשראה לבנית והתקנת מתקני האכלה ניתן להעזר ב 

 

תחנת ההאכלה של מוטי בקישור

 

מדור האכלה באתר ציפורי הבר בחצר

 

שימו לב: 

 

*קוטר חור של 40 מ"מ לא מאפשר כניסה של מיינות ודררות.

 

*פיזור מזון והעמדת מתקני האכלה יש לעשות במרחק של מספר מטר מתיבות הקינון ולא בקרבתן.

 

 כדאי:- התייעצות עם המומחים בטרם בניית המתקנים

 

 

ב.  בנייה והתקנת תיבות קינון ייעודיות לדרורי הבית בחצר תוך שימת לב להמלצות:

 

      *בנו תיבת קינון מתאימה לדרורים ולא לפולשים (קוטר חור כניסה לדרורים 35- 40 מ"מ. מיינות ודררות יכנסו לחורים בגודל 45 מ"מ ויותר)


      *התיבה מותקנת במיקום ובגובה המתאים (למנוע פגיעת חתולים) ראו בהמשך המלצות של שי הלוי

 

לקבלת רעיונות ולהשראה בנוגע לבנית והרכבת תיבות הקינון ניתן להעזר ב

 

  הנחיות ליצירה עצמית של תיבת קינון לדרור ולירגזי מאת דורון להב

 

  שי הלוי: רכישה והנחיות התקנה של תיבות קינון יעודיות לדרורים 

 

  מדור קינון באתר ציפורי הבר בחצר   

 

                    

 ימין: פלטת הגנה על  פתח התיבה נגד כרסום. אמצע: (צילום יונה שמחה) הפתח כורסם והורחב על ידי דררה. שמאל: דרור בפתח תיבה(צילום מוטי צ'רטר)

 

 שימו לב,  ניתן להתקין מספר תיבות לדרורים קרוב זו לזו בדומה למוצג בצילום (צילם מוטי צ'רטר) :

 

 

 

2. מחקר - תצפית במתקני ההאכלה והקינון,  

 

איסוף המידע ושיתופו בספרייה דיגיטלית של  המיזם. לכל ביה"ס/ ישוב/אדם שיירשם (אצל הדס או שלומית) נפתח תיקייה עם שמו. שם יוכלו התלמידים/האזרחים לתעד ולהעלות את החומרים הייחודיים שלכם (מעקב, תיאור תהליך, צילומים ועוד). 

 

תיאור המיזם עבור החוקרים:  אתם מתבקשים בכל לשון של בקשה למלא, את הטופס    תיאור המיזם בבית הספר או בישוב .  גם אם בצעתם את המיזם רק באופן חלקי וגם אם לא באו ציפורים למתקנים, וזאת לצורך העברת המידע לחוקרים.

 

 את התגובות שתמלאו ותגובות של אחרים תוכלו לראות בקישור  

 

מעורבותכם במיזם הופכת אתכם לשותפים במדע אזרחי  ותורמת במישרין לשמירה על מגוון המינים בטבע.

 

                    60 שניות על מדע אזרחי וחשיבותו

 

    אנו מבטיחים  לשתף אתכם בתוצאות הביניים ובמסקנות הסופיות.

 

                                        בהצלחה ובהנאה

 

צוות המיזם: אורנה גמרהדס כץ שדה-חן שי הלוי, מנחם אדר ושלומית ליפשיץ

 

 ליצירת קשר להרשמה ולמידע נוסף

הדס מייל: gilron@netvision.net.il

 שלומית  מייל: mailto:shlomitlif@gmail.com

 

 

מקורות מידע:

 

השפעה הפוכה של נוכחות מאינות על התנהגות השיחור ועל הצלחת הקינון של דרורי בית מאת איתי ברגר ותמר דיין. תקציר המחקר: https://katzr.net/d53c7d

 

כתבה : מחקר חדש מאשש את החששות מפני דחיקת הציפורים המקומיות בידי עופות פולשים מאת צפריר רינת  https://www.haaretz.co.il/nature/1.8284397

 

חוקר ישראלי גילה דבר מפתיע על הקשר הסמוי בין אנשים לציפור דרור  מאת גל מור https://holesinthenet.co.il/2015/04/21/חוקר_ישראלי_גילה_דבר_מפתיע_על_הקשר_הסמ-2/

 

מדוע מקננים הירגזים בסתיו. מאת שלומית ליפשיץ על מחקר של מוטי צ'רטר. https://www.birds.org.il/he/article/id/1059