מיינה מצויה (הודית)

הקול הורד מאתר http://www.xeno-canto.org/. מספר קטלוגי XC110881 שם המקליט Matthias Feuersenger

 

המאינה שייכת למשפחת הזרזירים, משפחה של ציפורי שיר הקרובה לעורביים.
משפחת הזרזירים מונה 24 סוגים, וכ100 מינים: בארץ נמצאים, זרזיר מצוי,זרזיר ארבה והטריסטרמית. כשבשנים האחרונות  נוספו שני  מיני זרזירים פליטי תרבות והם:  מאינה מצויה וזרזיר בורמזי.

 

סימני זיהוי: ציפור קולנית, נועזת ולא חוששת מקרבת אדם המצויה בדרך כלל בזוגות. אורכה 23-24 ס"מ משקלה 130 ג' ומוטת כנפיה 33-36 ס"מ.קודקודה, עורפה ולחייה שחורים ומבריקים. גרונה וחזה בהירים, גופה ואחוריה חומים, כנפיה חומות שחורות ובמרכזן כתם לבן. גם קצה זנבה לבן. מאחרי עיניה יש כתם צהוב, מקורה ורגליה צהובים. אין הבדל במראה בין זכר לנקבה.
קולה של המאינה מגוון ויכולת החיקוי שלה מצוינת. היא משלבת בשירתה קטעי שירה של ציפורים אחרות כגון שחרור, עורבני ועוד ואף קולות אחרים. יכולת זו יחד עם האינטליגנציה הגבוהה של הציפור הזו הם הגורמים לכך שנהוג לגדל מאינות בכלובים ולסחור בהן.
מאינה שרה http://www.youtube.com/watch?v=5uBcFOlWFrE&feature=related

מאינה מחקה דיבור של אדם: http://www.youtube.com/watch?v=_CoxnUe49ZA&feature=related

וגם: http://www.youtube.com/watch?v=gLlGKhJ4sbs&feature=related

 

משך החיים: בין 4 ל- 12 שנות חיים בטבע.

 

חברתיות: ציפור חברתית ורעשנית. מחוץ לעונת הרבייה מתקבצת לקבוצות של 12 פרטים ויותר וליד מקורות מזון.
נוהגות להתכנס בלילה ללינה מקובצת של עשרות פרטים באתרי לינה קבועים. מאוד טריטוריאליות בתקופת הקינון.

 

 

מפת תפוצה

לקוח מתוך: http://en.wikipedia.org/wiki/Common_Myna
כחול - אזור תפוצה מקורי. אדום – אזורים אליהם פלשה המאינה.

 

אורח חיים: המאינות מצויות לרוב בקבוצות קטנות, לפעמים בזוגות ואף ביחידות. בערב הן מתכנסות בלהקות גדולות ללינה מקובצת.
המאינה היא ציפור קולנית ובטוחה שלא חוששת מקרבת אדם וכלי רכב. בתקופת הקינון והדגירה המתרחשת לעתים קרובות במבנים מעשה ידי אדם היא מאוד טריטוריאלית.

 

קינון ודגירה: בארצות מוצאה מקננת בכל חודשי השנה אך בישראל מקננת בעיקר בחודשים פברואר ועד אוגוסט.  הזוגיות  אצל המאינות מונוגאמית - וקבועה לכל החיים והן מפגינות שוויוניות רבה עד כי קשה מאד להבחין בין זכר לנקבה.
הקן בנוי בתוך חור או גומחה טבעית או מלאכותית בגובה של 10 –  15 מטר, כגון רמזורים, מרזבים, גומחות בעצי דקל ועוד,  לכן גם קל למשוך אותן לקינון בתיבות קינון. הקן בנוי מאוסף של חומרים טבעיים  וממוצרים מעשי אדם: כמו זמורות, שורשים, קש, נוצות, שער פרווה, נייר ועוד המגובבים ומונחים ברשלנות ע"י שני בני הזוג לרוב בגומחות, סדקים וחורים לרוב במבנים. לעיתים הן מגרשות נקרים מקינם ומקננות במקומם בחורי בעצים. בקן מוטלות 3-6 ביצים בגוון כחלחל עד כחול-ירקרק. הדגירה נמשכת 13-18 ימים ומתחילה עם הטלת הביצה הראשונה, ומבוצעת  ע"י שני בני הזוג.

 

 

פרטים מיוחדים: יכולת ההסתגלות של המאינה לסביבות שונות ומיני מזונות שונים מאפשרת לה להתרבות במקומות שונים בעולם לאחר שהפכה לפליטת תרבות. עקב כך וגם בגלל נטיתה לקנן ליד משכנות האדם יש חשש בקרב האקולוגים שהיא תהווה  מפגע אקולוגי בגין דחיקת ציפורים מקומיות כגון הדוכיפת, הנקר, הירגזי ודרור הבית. באוסטרליה – המאינה גרמה לירידה משמעותית באוכלוסיה של תוכים מקנני חורים באזורים מסוימים. בנוסף יש חשש  שתתחיל להיות מזיק משמעותי לחקלאות – בעיקר לכרמי ענבים. המאינה, שהיא מין פולש במקומות רבים בעולם, הוכרזה על ידי האחוד הבינלאומי לשמירת טבע ה IUCN  בין 100 המינים הפולשים המזיקים ביותר. ברשימה זו הוכנסו שני מיני  ציפורים נוספות- הזרזיר המצוי והבולבול אדום השת.

 

 המיינה היא עוף שאינו מוגן ומותר ללכוד אותו ואף להרוג בישראל. ההיתר בקישור

 

וידאו: האיום שמהווה המאיינה על מינים מקומים  4 דקות מאת מוטי צ'רטר. 

 

 המאינה ההודית באוסטרליה:

המאינה הובאה למלבורן אוסטרליה בשנת 1862 בתור מדביר ביולוגי של חרקים מזיקים אך הסתבר שאינה טובה לזה לחלופין היא התרבתה מאד והפכה למין הנפוץ ביותר בגינות העיר. בארצות מוצאה מכונה המאינה "ידידתו של האיכר" כי הוא אוכלת חרקים מזיקים. בהודו היא ציפור אהובה שמסמלת גם אהבה נצחית- בגלל הנטייה שלה למונוגמיה לכל חייה.

 

סרטון- מאבק של אוסטרלים במאינה. 3.40 דק

 

 סרטון - מאינה הודית בפארק הרצליה. ערוץ קהילתי הרצליה 4.20 דק

 

 קרב בבית הספר: המיינות נגד הבזים האדומים. כתבה ב ynet 2016

 

נחש זעמן שחור לוכד מאינה ובן או בת זוגה מנסים למנוע זאת. צילם ארז קפלן

 

מיינות תוקפות אנשים בפתח תקווה ובנתניה בעונת הקינון 

 

סרטון - 'דירה מבוקשת' צולם על ידי סווטלנה ויפולזובה

 

סרטון מיינה מבלה בתחנה  לחקר ציפורי ירושלים צילמה רותי שולר 

 

כתבה בעיתון הארץ המאיינה-  סכנה קיומית לטבע הישראלי. 6.5.2024 מאת משה גלעד

 

תוצאות ספירת ציפורי הבר בחצרות של השנים האחרונות מראות שהמאינה הולכת ומתפשטת בישראל הן במרחב והן במספר הפרטים. האם התפשטות זו תזיק למינים המקומיים? נוכל לדעת זאת רק  אם נקבל דיווחים רבים ככל שניתן מכל אזורי הארץ, לכן חשוב להשתתף בספירת ציפורי הבר בחצרות. מידע באתר www.yardbirds.org.il

 כתבה: רשות הטבע והגנים התירה לירות בציפור פולשת כדי למנע את התפשטותה. הארץ  16.1.20

 

 היתר של רשות הטבע והגנים ללכידת ולצייד מיינות . ינואר 2020

 

קישורים לכתבות שפורסמו בעקבות פרסום מאמר של אסף שוורץ ואגאת קולוני ב דצמבר 2019

 

ציפור שמשגעת מדינה שלמה כתבה ב ynet 2/7/2020

 

 

 

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. על בעיית המאינה: http://sres.anu.edu.au/associated/myna/problem.html
2.  כתבה ב   YNET  על המאינה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3304220,00.html
3. כתבה במעריב NRG  על המאינה הפולשת: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/866/877.html

4. ה נוספת ב   YNET  על המאינה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4352975,00.html5.

5  אתר מידע על מאינה מצויה   http://www.softschools.com/facts/animals/common_myna_facts/1658/