מדברון

שמו המדעי scotos - כהה cerca – זנב inqueta - לא שקט, כלומר "כהה זנב לא שקט".
המדברון נפוץ ויציב באזורי ספר ומדבר ומכאן שמו העברי. שמו הקודם שניתן לו ע"י מירום היה "מדברית כהת זנב" , אהרוני כינהו "פשוש הרים".
הסוג (Scotocerca) הוא יחיד במשפחת הסבכיים ולו מין אחד.
בארץ יציב המין הראשי S. i. inquieta אשר לו 7 תת מינים נוספים.

סימני זיהוי: המדברון דומה לפשוש בגודלו ובצבעיו, אך שונה בחלק מאזורי התפוצה: זו של הפשוש באזורנו ים תיכונית וזו של המדברון – היא צחיחה יותר אם כי יש אזורי חפיפה.
גודלו כשל הפשוש: אורכו  10-11 ס"מ, משקלו 6-10 ג'. ראשו ועורפו חומים בהירים עם פספוס שחום. חלקי גופו העליונים וכנפיו חומים-אפורים, גחונו קרם צהבהב, זנבו ארוך ואברותיו שחומות,
כנפיו קצרות ומעוגלות, רגליו ומקורו שחומים. שני הזוויגים דומים. המדברון מובחן מהפשוש בעיקר בכך שיש לו פס גבה בהיר ופס עין כהה וכן בכך שאין לנוצות הזנב שלו קצוות כהים.

חברתיות: המדברון היא ציפור טריטוריאלית. ניתן לראותה באזור מחייתה מנתרת משיח לשיח ועל פני הקרקע בתדירות רבה. נוהגת ללקט את מזונה גם בזוגות. על אף הטריטוריאליות -  בתקופת הקינון ניתן לראות
את המדברונים מלקטים עם זוגות אחרים ואילו בחורף ניתן לראותם מצטרפים לליקוט מזון ללהקות של 50 - 80 פרטים של מינים אחרים.

קינון ודגירה: העונה מתחילה בסוף פברואר עד סוף יוני (בעיקר מרץ-אפריל). בישראל באזור המדברי בנית הקן מתחילה בסוף ינואר. באזורי הים התיכון מסוף פברואר ועד ראשית מרס. לרוב בשני מחזורי הטלה באזור הים התיכון.
הקן דמוי ביצה ודומה לקן הפשוש- נבנה על ידי שני בני הזוג מענפים דקים וגבעולי עשבים ומרופד בנוצות, צמר ושערות. לקן פתח בצד לפעמים שני פתחים. הקן נבנה בגובה של 1.5-0.2 מ' מעל פני הקרקע.
בתטולה 3-4 ביצים. הדגירה נמשכת 13-15 ימים ע"י שני בני הזוג. האכלת הגוזלים מתבצעת על ידי שני ההורים. הגוזלים נמצאים בקן כ- 14 יום. הצלחת הבקיעה 60%-80% נובעת מהפסד ביצים וגוזלים בגלל
כפור וטריפה ע"י נחשים, עופות ותנים. כאשר מתקרב אויב אחד ההורים מזייף פציעה כדי להרחיקו.

פרטים נוספים: למרות זעירותו משמש המדברון כפונדקאי העיקרי של הקוקיה האירופית.
בשנות ה- 80 הידלדלה האוכלוסייה של המדברונים בארץ יתכן בגלל איבוד אזורי מחיה. אורך החיים המרבי שתועד הוא 5 שנים.

עוד על משפחת הסבכיים מאת חיים מויאל

 עוד על סבכיים מאת אורי גורפין

מקורות מידע ואתרים נוספים:
1) היינצל ה. 1975, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.  הוצאת הקיבוץ המאוחד.
2) מויאל חיים 2004, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצאת טבע הדברים.
3). מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003,הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .
4) ענבר, ר. 1977מדריך לציפורי ארץ ישראל  , הוצאת אחיאסף.
5) פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת  משרד הביטחון.
6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. 1977-8 Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, , Oxford University Press.
7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
8. Handbook of the Birds of the World, Vol 11, Lynx Edicions 2005, Barcelona
9. מדברון קישור לצילומים וטקסט של ליאור כסלו http://www.tatzpit.com/site/pages/inPage.asp?catID=9&subID=333&subsubID=439

ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.