סבכי שחור-ראש

מקור שמו המדעי נובע מראשו ועורפו השחורים של הזכר ומבית חיותו – סבכי עצים ושיחים.(Melanos  פירושו שחור,
cephala פירושו ראש ו  Sylvia פירושה חורש, סבך).
שמו האנגלי נובע מכך שהוגדר לראשונה באי סרדיניה. המילה warbler  שפירושה המסלסל והשר היא הכינוי האנגלי
לכל הסבכיים על שום שירתם.
הסוג מונה 25 מינים המחולקים ל93 תת מינים.

בני המין שנצפו בארץ:

1. סבכי ערבות Sylvia conspicillata
2. סבכי רונן S.cantillans
3. סבכי אשלים Sylvia mistacea
4. סבכי שחור-ראש S.melanocephala
5. סבכי קפריסאי Sylvia melanothorax
6. סבכי שחור-גרון S.rueppelli
7. סבכי מדבר S.nana
8. סבכי שיטים S. leucomelaena
9. סבכי חורש Sylvia hortensis

10. סבכי ניצי S .nisoria
11. סבכי טוחנים Sylvia curruca
12. סבכי קטן S .minula (נחשב גם תת מין של ס. טוחנים)
13. סבכי הררי Sylvia althae (נחשב גם תת מין של ס. טוחנים)
14. סבכי קוצים  Sylvia communis
15. סבכי אפור Sylvia borin
16. סבכי שחור-כיפה S .atriccapilla

הרחבה על משפחת הסבכיים והסוג סבכי

*לסבכי שחור-ראש יש 4 תת מינים  2 מהם בארץ S. m. momus יציב  ו S. m. melanocephala הוא נודד ומבקר חורף לא שכיח. תת מין חמישי שהיה במצרים כפי הנראה נכחד.

סימני זיהוי: אורכו 13.5 ס"מ, משקלו 12-15 ג' ומוטת כנפיו 10-12 ס"מ.
הזכר -  ראשו ועורפו שחורים בניגוד לסנטרו הלבן, טבעת אדומה-חומה סביב עינו ובטנו אפרפרה, זנבו שחרחר, שוליו לבנים-אפרפרים וקצהו לבן. חלקי גופו העליונים אפורים כהים. הנקבה פחות בולטת בצבעיה: ראשה אפור, גבה אפרפר, בטנה בגוון חולי ואף לה טבעת עין אדומה, אך פחות בולטת. לשני הזוויגים רגליים אדומות חומות.

קולות: לתת המין הנודד קולות קצרים ומתכתיים, בזמן הנדידה הפרטים שומרים על הקשר ביניהם בצקצוקים צרודים וחזקים. בתקופת החיזור הזכרים משמיעים את שירתם המסתלסלת מעמדת תצפית.

משך החיים: הפרט המבוגר ביותר שנצפה ותועד בטבע היה בן 7 שנים ו 7 חודשים.

חברתיות: חי ביחידות או בזוגות בטריטוריה. ניתן לשמוע את הצקצוק הצרוד בו הוא נעזר לידע את בני מינו על בעלותו על השטח

קינון ודגירה: הסבכי שחור-הראש  מונוגאמי,  מתבודד וטריטוריאלי. תקופת הקינון והדגירה בארץ מתחיל בחודש מרס. הקן נבנה בין ענפים תחתונים של עץ או שיח, לרוב - קידה שעירה. הקן בצורת סלסילה, בנוי מגבעולים ועלים, ללא ריפוד. בתטולה ממוצעת 3-4 ביצים בצבע לבן מלוכלך, מנוקדות בנקודות חומות-אפרפרות. הדגירה נמשכת 13-14 ימים ע"י שני ההורים. העונה נמשכת עד חודש יוני, לרוב שני מחזורי דגירה.

תפוצה:

מפת תפוצה לקוחה מתוך: הקישור

מפתח צבעים: צהוב: איזור נדידה. תכלת : איזור חריפה. סגול- איזור יציבות. כתום  איזור קיוץ 

פרטים מיוחדים: בני סוג הסבכים, הם רוב הציפורים הנלכדות במיליונים ע"י מקלות דבק. צייד זה שהיה נהוג בתקופות קדומות ומקובל באירופה נאסר כיום ברוב המדינות מלבד בקפריסין. (ראו כתבה בנושא קטל ציפורי השיר בקפריסין במקורות המידע).
ציד עופות בעזרת מקלות דביקים מוזכר בתלמוד: "כדי ליתן בראש שפשף שבראש קנה של ציידין".(שבת פ, א). את הדבק היו מכינים על פי ההשערה מפריו של גופנן המדבר(Cordia sinensis) הגדל באזור עין גדי. זאת מסיקים כי הערבים נהגו ליצור דבק מפריו העסיסי והמתוק. בארץ ישנם צמחים נוספים המתאימים למטרה זו והם דבקון הזית והרנוג השיטים.

הרומאים יצרו את הדבק ברחבי האימפריה מצמח טפיל הנקרא דבקון לבן (album Viscum). באנגליה נהגו לצוד ציפורים עד ראשית המאה העשרים. למטרה זו השתמשו באחד ממיני העוזרר וצינית חדת-עלים. האחרון משמש לקישוט בחג המולד,  בעיקר להכנת זר עגול של עלים ירוקים ופרחים אדומים ותלייתו על דלת הכניסה.

בקפריסין השכנה נוהגים עד היום לצוד מיליוני ציפורים בעזרת דבק המיוצר מגופנן דביק (Cordia mixa), שזרעים מאובנים שלו נמצאו בחפירות באשקלון, כשלידם עצמות ציפורים רבות. עניין מציאת הזרעים מצביע על האפשרות שצמח זה יובא למטרת ציד. כיום הגופנן הדביק משמש בארץ כצמח נוי.
השימוש במקלות דבק בקפריסין נעשה בצורה נרחבת ומיליוני ציפורי שיר, הנוחתות על האי בתקופת הנדידה ובראשם הסיבכי
שחור-כיפה נלכדים ומשמשים למאכל.

עוד על משפחת הסבכיים מאת חיים מויאל

 עוד על סבכיים מאת אורי גורפין

מקורות המידע ואתרים נוספים:
1.  היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, 1975, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
2.  מויאל, ח  2004, לקסיקון שמות החוליתנים בישראל, הוצ' טבע הדברים
3. ענבר, ר. 1977, מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
4.  פז עוזי, 1986,  עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"  , משרד הביטחון.
5. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.
6. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
7. Handbook of the Birds of the World, Vol 11  , Lynx Edicions 2005, Barcelona
8. דף הסבכי שחור ראש באתר של ליאור כסלו
9. פרבולוצקי,א., פולק,ג.,לחמן,א., 1992, ביולוגיה של הפצת פירות וזרעים בחורש הים-תיכוני' הוצ' י דהנדיב והחברה
להגנת הטבע. נדלה בתאריך 11.11.08 מתוך http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2127

ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.