חיפוש:

תפר

צייר אורי גורפין

שם הציפור בעברית: תפר

שם הציפור באנגלית: Zitting Cisticola or Fan-tailed Warbler

שם הציפור בלטינית: Cisticola juncidis

שם הציפור בערבית: هازجة النهر זריקת קצאבי

משפחה: סבִכיים Sylvidae

תקופת שהיה בישראל: יציב

תפוצה בעולם: תפוצתה רחבה ביותר, אך מקוטעת: דרום אירופה והמזרח התיכון, אפריקה הצפונית והטרופית, דרום מזרח אסיה, איי האוקיאנוס השקט וצפון אוסטרליה. המינים לרוב יציבים עם נדידות קצרות ביותר. תת המין הנפוץ בישראל נמצא בסוריה ומערב אירן.

תפוצה בישראל: יציב בצפון ומרכז הארץ עד לאזור באר שבע ליד מים ובשדות.

מקום חיות: נופים פתוחים מוצפים או לחים, כרי דשא, אדמות בור, שטחים מעובדים, למשל שדות חיטה, שדות אורז, אספסת תלתן, שדות ומרעה.מדי פעם בקרבת אזורים עירוניים אך נמנע מקרבת עצים. מעדיף קרקע חשופה לחיפוש אחר מזון. בזמן הרבייה מצוי בקרבת עשבים חיים, שגובהם לרוב פחות ממטר בדרך כלל בשדות מרעה לחים. התפר אינו שומר על אזור חיותו הוא יכול להעלם למספר שנים ולחזור שוב. הסיבות לדינמיקה הזו אינן ידועות.

מזון: ניזון בעיקר מחרקים ומחסרי חוליות קטנות, במיוחד חגבים; טרפו כולל גם זחלי חרקים, שפיריות, עשים זחלי פרפרים, זבובונים, זבובים, כנימות, חיפושיות, נמלים, דבוראים, עכבישים וחלזונות. לעתים מגוון את מזונו גם עם זרעי דשא. הליקוט נעשה ע"י מעוף באוויר או בהליכה על קרקע. הליקוט מתרחש ביחידים, בזוגות או בקבוצות משפחתיות.

קול הציפור: (5)

הקול מקורו מאתר http://www.xeno-canto.org/  מספר קטלוגי XC142651 שם המקליט Erick Roels

  

 תמונות תפר נוספות        

                                                                                       

שמו המדעי (cista) שלפוחית  (juncidis)  סמר  על שם קינו הדומה לסל או בקבוק ונמצא בין צמחי סוף וסמר. שמו האנגלי הישן "סבכי בעל זנב מניפה" נובע מפריסת זנבו בשעת התרגשות.

השם העברי  -  תפר, נובע מנוהגו לתפור את קינו עם קורי עכביש. שמו הקודם 'פשוש הביצות' הוענק לו ע"י בודנהיימר בשל דמיונו לפשוש.

הסוג מונה 49 מינים המחולקים ל- 147 תת מינים.

בארץ ישנו רק מין אחד אשר לו 18 תת מינים

מהם שני תת-מינים בארץ.

א. C. j. juncidis     נדיר יותר, בהיר יותר מהמין הראשי

ב. C. j. neurotica. מין ראשי

 

 

 סימני זיהוי:

מהקטנים במשפחת הסבכיים. ארכו 10-11 ס"מ, אורך כנפו 4.4-5 ס"מ. משקל הזכר 5-9 גרם.

גבו מפוספס בפסי אורך מצב שנגרם מכך שצבע נוצות  הגב והכנפיים חום כהה ושוליהן חומים בהירים. הצוואר, החזה והבטן בצבע קרם. דומה במראהו לפשוש, וכמו לפשוש זנבו מעוגל ומדורג אך קצר יותר בצורה ניכרת  לעין.  בעת עמידה הוא פורש לעתים את הזנב כמניפה. במעוף הזנב נראה כהה ובקצהו כתמים רחבים. נוצות הזנב מתחלפות במשך השנה ומתארכות בלבוש החורף. זנב הזכר ארוך יותר משל הנקבה. בעונת הרביה לזכר מקור שחור וצידי ראש בהירים ולנקבה מקור חום בהיר וצבע הראש כהה ואחיד. צבע העל שת חום ערמוני.

זו ציפור שמרבה להסתתר וברוב ימות השנה קשה לראותה מלבד בעונת הקינון שאז היא ניכרת במעוף שירה גלי-קפיצי בגובה של מספר מטרים, במעגלים רחבים תוך השמעת צפצוף קצר גבוה וחדגוני בהפסקות קבועות: דזיפ...דזיפ..דזיפ.. וכו.  מאפיין נוסף הוא מנהגה לצוד חרקים על הקרקע תוך תנועה בהליכה ולא בניתור.

 

תפר זכר ( השירה ברקע אינה שלו)

http://www.youtube.com/watch?v=Ijb64XMfAbE

 

תפר נקבה

http://www.youtube.com/watch?v=CnXpBR5ZgOE

 

 שירת תפר אופיינית

http://www.xeno-canto.org/142652

 

חברתיות:

התפר היא ציפור טריטוריאלית ויחידאית. בזמן לקוט מזון נמצאת לעיתים בזוג או עם בני משפחה. מיד לאחר הרבייה, ניתן לראות אותה גם בלהקות .

 

 

מפת תפוצת  תפר:

צהוב - אזורי שהיה בקיץ. ירוק  אזורי שהיה יציבים - כל השנה

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

 

 

תפוצה בעולם:

תפוצתה רחבה ביותר, אך מקוטעת:  דרום אירופה והמזרח התיכון, אפריקה הצפונית והטרופית, דרום מזרח אסיה, איי האוקיאנוס השקט וצפון אוסטרליה. המינים לרוב יציבים עם נדידות קצרות ביותר. תת המין הנפוץ בישראל נמצא בסוריה ומערב אירן.

 

בית חיותו:

נופים פתוחים מוצפים או לחים, כרי דשא, אדמות בור, שטחים מעובדים, למשל שדות חיטה, שדות אורז, אספסת תלתן, שדות ומרעה.מדי פעם בקרבת אזורים עירוניים אך נמנע מקרבת עצים. מעדיף קרקע חשופה לחיפוש אחר מזון.  בזמן הרבייה מצוי בקרבת עשבים חיים, שגובהם לרוב פחות ממטר  בדרך כלל בשדות מרעה לחים.

התפר אינו שומר על אזור חיותו הוא יכול להעלם למספר שנים ולחזור שוב. הסיבות לדינמיקה הזו אינן ידועות.

 

תפוצתו בארץ:

בישראל התפר יציב בצפון ומרכז הארץ עד לאזור באר שבע ליד מים ובשדות.

 

מזון והאכלה:

ניזון בעיקר מחרקים ומחסרי חוליות קטנות, במיוחד חגבים; טרפו כולל גם זחלי חרקים, שפיריות, עשים זחלי פרפרים, זבובונים, זבובים, כנימות, חיפושיות, נמלים, דבוראים, עכבישים  וחלזונות. לעתים מגוון את מזונו גם עם זרעי דשא. הליקוט נעשה ע"י מעוף באוויר או בהליכה על קרקע. הליקוט מתרחש ביחידים, בזוגות או בקבוצות משפחתיות.
 

 

 

קינון ודגירה:

עונת הקינון מתחילה במרס ומסתיימת ביולי. במשך זמן זה מספיקים התפרים להשלים  2-3 מחזורי קינון.
הקן נבנה בגובה של 10 ס"מ עד חצי מטר באזור של עשביה צפופה. מבנה הקן הבסיסי נבנה על ידי הזכר במשך  2-3 ימים ובנוי מ 20-80 גבעולי דשא טרי הכרוכים יחד עם קורי עכביש. לקן זה מושך הזכר נקבה והיא מרפדת  אותו בעשבים ,קורים ושערות. צורתו אנכית ומאורכת בצורת בקבוק או אגס עם פתח כניסה עליון (לעתים קרובות פונה מעט מכיוון נשיבת הרוחות). הזכרים פוליגמים לרוב. לעתים מקננות כמה נקבות בו זמנית בטריטוריה של זכר אחד.
הזכר הטריטוריאלי מעופף בגובה של 10-15 מעל הקרקע במעוף של טיסת תצוגה, בלווית צפצוף מונטוני קצר. כל תו שיר מסונכרן עם פרץ של משק כנפיים. הזכר מושך נקבה אל הקן על ידי טיסה מטוטלת מעליה, ומנחה אותה במעוף זיגזגי לאתר.

קינים שנבנו בעת החיזור ונקבות לא נעתרו לחיזורי הזכר ולא נעשה בהם שימוש, ממוחזרים.  בתטולה כ-  3-6  ביצים. הדגירה מתבצעת על ידי הנקבה בלבד ונמשכת 11-15 ימים. הזכר אינו משתתף בדגירה וההאכלה של הנקבה או הגוזלים.

מידע מענין:

זכר ממוצע בונה כ- 5 קינים במקביל ומושך  3 נקבות. "מוכשרים" ביותר בונים עד 11 קנים ומושכים עד 11 נקבות. נקבות אינן נאמנות לזכר הטריטוריאלי  ונוטות להחליף זכר וטריטוריה מקינון לקינון. לעתים הן מקננות כבר בשנה הראשונה לחייהן.

 

קן של תפר 

צילום נלקח מהקישור: 

 

 

עוד על משפחת הסבכיים מאת חיים מויאל

 

 עוד על סבכיים מאת אורי גורפין

 

 

 

 

מקורות מידע

 

1. היינצל ה. 1975, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברים.

3. מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

4. ענבר, ר. 1977 מדריך לציפורי ארץ ישראל  , הוצאת אחיאסף.

5.  פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת  משרד הביטחון.

6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

8 Handbook of the Birds of the World, Vol 14  . 5 , Lynx Edicions 2005, Barcelona

9. http://israelibirdsstamps.yardbirdsil.info/bf2.html

10. http://en.wikipedia.org/wiki/Zitting_Cisticola

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקור הקולות:

1. הפקת ההקלטה- החברה להגנת הטבע ובאדיבותם. הקלטה: קריסטר מילד, עריכת קולות: מנחם אדר

2. מתוך אתר youtube

3. קולות של ציפורים מהארץ מאתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=730&type=sound

4. קולות ציפורים מאתר אנגלי ציפורי הגינה: http://www.garden-birds.co.uk/birdindex.htm

5. אתר שיתוף קולות הציפורים: http://www.xeno-canto.org